סעיף 26 לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950, בנין מאושר.

(א)בסעיף זה, ”בנין מאושר“ פירושו – בנין או תוספת לבנין שגמר בנייתם כמשמעותו בסעיף 2, היה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955) ושנבנו או נרכשו על ידי תושב חוץ תמורת מטבע חוץ, ואושר על ידי המנהל – על פי החלטת מרכז ההשקעות – כבנין מאושר; אישור כזה יעניק את הפטורים, ההקלות וההנחות הניתנות לפי חוק זה, במידה שתפורש בתעודת האישור.

(ב)הוראות חוק זה בקשר למפעל מאושר יחולו על בנין מאושר, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים אלה:

(1)סעיף 5 לא יחול;

(2)סעיף 7(ב) ייקרא כאילו במקום ”שנבנו על ידי מפעל מאושר ומשמשים במישרין לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955)“ היה כתוב ”שהוא בנין מאושר“;

(3)סעיף 10(א) ייקרא כאילו במקום ”לגבי בנינים חדשים שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל“ היה כתוב ”לגבי בנינים מאושרים“; ובמקום ”שלאחר הקמת הבנין החדש“ היה כתוב ”שלאחר מתן האישור לבנין כבנין מאושר או לאחר גמר בנייתו של הבנין המאושר, הכל לפי התאריך המאוחר יותר“;

(4)סעיף 21(א) ייקרא כאילו במקום ”10%“ היה כתוב ”7%“;

(5)סעיף 21(ב) לא יחול;

(6)סעיף 21(ג) ייקרא כאילו במקום ”10%“ היה כתוב ”7%“.

(ג)אישור לבנין מאושר יוכל להינתן עד תום שלוש שנים מיום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955); אולם הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאית להאריך את התקופה האמורה שלוש שנים נוספות.