תקנות1992הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), התשנ״ג–1992, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשע״א־2
בתקנות אלה –
”אקטיביות“ – כמות חומר רדיואקטיבי המבוטאת על פי קצב התפרקותו;
”בדיקות סביבתיות תעסוקתיות“ – בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקום העבודה, המפורטות בתוספת הראשונה, שבוצעו באמצעות מעבדה מוסמכת לקרינה;
”בודק קרינה מוסמך“ – אדם בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת ובעל הסמכה מטעם מכון מוסמך להדרכה המועסק בקביעות במעבדה מוסמכת לקרינה ושמפקח עבודה ראשי הסמיכו לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לענין תקנות אלה, באותם נושאים בהם הוסמכה לעסוק המעבדה המוסמכת שבה הוא עובד; תוקף ההסמכה של בודק מוסמך יפוג עם סיום עבודתו במעבדה המוסמכת;
”הממונה“ ו”המנהל“ – כמשמעותם בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980;
”השר“ – שר העבודה והרווחה;
”זיהום רדיואקטיבי“ – פיזור של חומר רדיואקטיבי פתוח בצורה לא מבוקרת;
”זיהום רדיואקטיבי פנימי“ – זיהום רדיואקטיבי בתוך גופו של אדם;
”חומר רדיואקטיבי“ – חומר הפולט מעצמו קרינה מיננת;
”חומר רדיואקטיבי פתוח“ – חומר רדיואקטיבי שאינו מקור חתום;
”חשיפה חיצונית“ – חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה שמחוץ לגופו של אדם;
”חשיפה פנימית“ – חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה הנמצא בתוך גופו של אדם;
”חשיפה תעסוקתית“ – חשיפת גופו של אדם לקרינה מיננת או לזיהום רדיואקטיבי עקב תעסוקה, הכשרה מקצועית, לימודים או מחקר, למעט חשיפתו לקרינת רקע טבעי ולקרינה שמטרתה טיפול או אבחון רפואיים בו עצמו;
”מאגר חשיפות ארצי“ – ריכוז של תוצאות הבקרה האישית של כל עובדי הקרינה בארץ, המתנהל בועדה לאנרגיה אטומית;
”מכון מוסמך להדרכה“ – מכון בעל יכולת מדעית וטכנולוגית בנושאי הגנה מקרינה מיננת, שהוסמך בידי מפקח עבודה ראשי להדריך ממוני בטיחות קרינה, עובדי קרינה ובודקי קרינה מוסמכים, לאחר שנועץ במנהל ובממונה;
”מכשיר קרינה“ – התקן, מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת;
”ממונה בטיחות קרינה“ – אדם בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת ובעל הסמכה מטעם מכון מוסמך להדרכה;
”מנה גבולית“ – הנמוכה מבין מנות הקרינה כמפורט בתוספת השניה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011 (להלן – תקנות הניטור);
”מנת קרינה“ – כמות האנרגיה הנבלעת ביחידת מסה של גוף האדם עקב חשיפתו לקרינה מיננת;
”מנת קרינה מוכללת“ (Effective Dose Equivalent) – סכום ערכי שקול המנה המוכפלים בגורמי השקלול המתאימים לכל הרקמות או האיברים השונים שנחשפו; ערכי גורמי השקלול של אברי הגוף השונים ניתנים בתוספת השניה לתקנות הניטור;
”מנת קרינה מחוייבת“ (Committed Effective Dose Equivalent) – מנת קרינה מוכללת לאדם שתצטבר בתוך 50 שנים לאחר קליטת חומר רדיואקטיבי לתוך גופו;
”מנת קרינה נבלעת“ (Absorbed Dose) – האנרגיה הממוצעת הנמסרת ע״י הקרינה המיננת ליחידת מאסה של חומר;
”מעבדה מוסמכת לקרינה“ – מעבדה או מכון בעלי יכולת מדעית וטכנולוגית לביצוע בדיקות או שירותים בהגנה מקרינה בנושאים המפורטים בתוספת הראשונה, כולם או חלקם, במקומות עבודה ושהוסמכה בידי מפקח העבודה הראשי, לאחר שנועץ במנהל ובממונה;
”מעביד“ – לרבות מחזיק במקום העבודה, עוסק עצמאי בקרינה, או קבלן לביצוע עבודות הקשורות בקרינה מיננת;
”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח העבודה הראשי“ – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;
”מפקח קרינה“ – מי שהשר מינה אותו להיות מפקח קרינה לענין תקנות אלה;
”מקום עבודה“ – כל מקום המפורט בתוספת השלישית;
”מקור חתום“ – מקור קרינה הבנוי כך שבתנאי שימוש רגילים יימנע כל פיזור ממנו של חומר רדיואקטיבי לסביבה;
”מקור קרינה“ – חומר רדיואקטיבי או מכשיר קרינה שאינם פטורים מתחולת תקנות אלה לפי התוספת הרביעית;
”עובד קרינה“ – אדם העוסק בקרינה שחשיפתו התעסוקתית עלולה לעבור בשנה אחת את 1⁄10 המנה הגבולית, או העובד באחת, או בכמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישית בהיקף של 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי אחרת;
”קרינה מיננת“ או ”קרינה“ – קרינה אלקטרומגנטית (כגון קרינת רנטגן או קרינת גאמא) או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, במישרין או בעקיפין, בעוברה דרך חומר;
”רופא מורשה“ – רופא מומחה לרפואה תעסוקתית וכן רופא של שירות רפואי מוסמך שהורשה לענין תקנות אלה בידי השר, בהסכמת שר הבריאות;
”רמת בדיקה“ – מנת קרינה המחושבת לפי מנה גבולית × 0.3/מספר הבדיקות בשנה
”רמת רישום“ – מנת קרינה לחודש בשיעור של 1⁄120 ומעלה של המנה הגבולית;
”שירות רפואי מוסמך“ –
(1)לשכה נפתית או מחוזית של משרד הבריאות;
(2)קופת חולים כמפורט בתוספת לחוק מס מקביל, התשל״ג–1973;
(3)מוסד שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין תקנות אלה;
”שקול המנה“ (Dose Equivalent) – מידה להשפעה הביולוגית של קרינה מיננת, המתקבלת מהכפלת מנת הקרינה הנבלעת בגורם האיכות של הקרינה (Quality Factor);
”תקן“ – דרישות והנחיות בטיחות של התקן להגנה מקרינה של הועדה לאנרגיה אטומית הישראלית, מפברואר 1987 כפי שיעודכן מזמן לזמן, והמופקד לעיון הציבור במשרדי אגף הרישוי של הועדה לאנרגיה אטומית הישראלית ובמרכז למידע של המוסד לבטיחות ולגיהות בתל אביב;
”תקרית“ – אחד או יותר מן האירועים הבאים: חשיפה חריגה, אובדן, גניבה או מיקום לקוי של מקור קרינה; אובדן זמני או קבוע או כשלון של אמצעי הגנה או של מיגון או של אמצעי להפסקת קרינה של מקור קרינה עקב תקלה, פיזור בלתי מתוכנן או בלתי מבוקר של חומר רדיואקטיבי.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), התשנ״ג–1992 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.