סעיף 3 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000, איסורים.

(א)לא יפעיל אדם מפעל אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

(ב)לא ימהל אדם שפכים בשפכים או במים ולא יגדיל את צריכת המים בקו הייצור, במטרה להקטין את ריכוז המזהמים שבשפכים.

(ג)לא יזרים אדם שפכים אל מיתקן קדם־טיפול אלא לאחר שנקט את כל האמצעים הסבירים להפחתת כמויות השפכים במפעל וכן למניעה וצמצום של סחף ופליטת מזהמים מתהליך הייצור אל השפכים.

(ד)לא יזרים אדם מחוץ למפעלו שפכים שלא טופלו במיתקן קדם־טיפול ושריכוז המזהמים שבהם עולה על האמור בתוספת; ואולם רשאי הממונה לאשר הזרמת שפכים ישירות למערכת הביוב במקרה שהשפכים אינם מכילים מזהמים בריכוז העולה על האמור בתוספת ואין חשש לכך.

(ה)נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), לא יזרים אדם מחוץ למפעלו שפכים שריכוז המזהמים בהם – למעט הריכוז המרבי של מוצקים מרחפים – עולה על האמור בתוספת לתקנות אלה; לענין תקנת משנה זו, ”מפעל“ – כהגדרת ”מפעל“ בתקנה 2 – וכן כל מקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים או נותנים שירותים, באופן הגורם להזרמת שפכים; ואולם רשאי הממונה לאשר ריכוז מרבי העולה על האמור בתוספת לתקנות אלה, אם שוכנע כי מפעל משתמש בטכנולוגיה הטובה והזמינה ביותר.

(ו)לא יסלק אדם בוצה ממפעלו אלא בהתאם להוראות תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״א–1990.