סעיף 1 לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022, הגדרות.

בתקנות אלה –

”אזור מיוחד“ – אזור ים כמפורט בתוספת הראשונה, שמחמת סיבות טכניות בזיקה למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו, נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים באשפה;

”אימ״ו“ – הארגון הימי הבין־לאומי לענייני ספנות שישראל חברה בו;

”אסדה“ – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;

”אפר מיתקני שריפה“ – אפר ושיירי פחם הנובעים ממיתקני שריפה בכלי השיט, המשמשים לשריפת אשפה;

”אשפה“ – פסולת מזון, פסולת ביתית ופסולת תפעולית, כל הפלסטיק, שיירי המטען, אפר מיתקני שריפה, שמן בישול, ציוד הדיג ופגרי בעלי החיים הנוצרים במהלך הפעולה הרגילה של כלי השיט וחייבים בסילוק רצוף או תקופתי, למעט –

(1)החומרים המוגדרים או הרשומים בנספחים אחרים לאמנה;

(2)דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות דיג המתנהלות במהלך ההפלגה;

(3)דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות של חקלאות ימית הכרוכות בהובלת דגים או רכיכות למיתקן של חקלאות ימית ולהובלת הדגים או הרכיכות שנאספו ממיתקן כאמור לחוף;

”בעל“ – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט או מפעילו;

”גרעינים“ – חיטה, תירס, שיפון, אורז, שעורה, שיבולת שועל, זרעים וקטניות, לרבות בתצורתם המעובדת;

”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאוניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;

”השלכה“ – הוצאת אשפה מכלי שיט, לרבות דליפה, סילוק, שפיכה, נזילה, שאיבה, פליטה או ריקון, למעט הטלת פסולת שבוצעה מכוח היתר שניתן לפי סעיף 3א לחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ג–1983 ולמעט אלה:

(1)חומר שנדלה מקרקעית הים;

(2)בוצת שפכים;

(3)פסולת דגים;

(4)כלי שיט ואסדות;

(5)חומר לא־אורגני גאולוגי אינרטי, למשל פסולת כרייה;

(6)חומר אורגני ממקור טבעי;

(7)פריטים גדולים המורכבים בעיקר מברזל, פלדה ובטון;

(8)זרימות פחמן דו־חמצני מהליכי לכידת פחמן דו־חמצני לשם הטמנה;

(9)הוצאת אשפה הנובעת ישירות מחיפוש, ניצול ועיבוד של משאבים מינרליים בקרקעית הים;

(10)הוצאת אשפה למטרות מחקר מדעי שנערך כדין בנושא מניעת זיהום הים או שליטה על זיהום ים;

”היבשה הקרובה ביותר“ – היבשה שמקו הבסיס המשמש לקביעתו של הים הטריטוריאלי של שטח הארץ הנדון, לפי המשפט הבין־לאומי, ולעניין החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה – לפי התוספת השנייה;

”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

”הנחיות אימ״ו לעניין יומנים אלקטרוניים“ – ההנחיות שבהחלטה MEPC 312 (74) של אימ״ו, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;

”הנחיות אימ״ו לעניין יישום הנספח“ – ההנחיות שבהחלטה MEPC 295 (71) של אימ״ו, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;

”הנחיות אימ״ו לעניין תוכנית ניהול אשפה“ – הנחיות שבהחלטה MEPC 220 (63), כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;

”הנחיות אימ״ו לעניין טופס הודעה מוקדמת“ – הנחיות שבהחלטה MEPC.1/Circ.644/Rev.1, כפי שתתוקן מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;

”הנספח“ – הנספח החמישי לאמנה שעניינו מניעת זיהום הים מאשפה מכלי שיט, לרבות תוספותיו;

”יומן אשפה“ – לגבי כלי שיט ישראלי – יומן אשפה כאמור בפרק ג׳ ולפי התוספת השלישית, ולגבי כלי שיט שאינו ישראלי – יומן לרישום אשפה שהוא נושא לפי הוראות מדינת הדגל שלו ולפי הוראות הנספח;

”כלי שיט“ – כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת־ימי ואסדה;

”כלי שיט ישראלי“ – כל אחד מאלה:

(1)כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לכלי שיט לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי החוק האמור או הופטר ממנו;

(2)כלי שיט המונע באמצעות משוטים בלבד שהוא בבעלות אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי;

(3)כלי שיט הרשום או חייב רישום בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005;

”מטענים מוצקים בצובר“ – כל מטען בתפזורת, למעט נוזל או גז, המורכב משילוב של חלקיקים, גרגירים או חלקים גדולים יותר של חומר שאינו אחיד בהרכבו, המוטען ישירות לחלל המטען של אונייה בלא המכלה;

”מים אפורים“ – מי ניקוז ממדיחים, מקלחות, מכבסות, אמבטיות וכיורים, למעט מי ניקוז של שירותים, מי ניקוז ממיתקן רפואי ומי ניקוז מחללים המכילים בעלי חיים ומי ניקוז מחללי מטענים;

”מיתקן קליטה“ – כלי שיט או מיתקן אחר לאיסוף אשפה מכלי שיט הפוקד את הרציף;

”מסע בין־לאומי“ – מסע אל נמל או מסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצאים בתחום שיפוטה של מדינה אחרת;

”מפעיל רציף“ – תאגיד שהוא בעל הזכויות להפעיל את הרציף הנוגע בדבר;

”מפקח כלי שיט“ – כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;

”מפקח הגנת הסביבה“ – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980;

”נמל בישראל“ – מקום שהוכרז כנמל לפי סעיף 2 לפקודה;

”נמצא בדרך“ – בנתיב, לרבות בסטייה מהדרך הישירה והקצרה ביותר, כדי לגרום לפסולת המושלכת להתפזר על פני שטח ימי גדול ככל האפשר;

”נספחי אמנה אחרים“ – הנספח הראשון לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בשמן, הנספח השני לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בחומרים נוזליים מזיקים בצובר, הנספח השלישי לאמנה העוסק במניעת זיהום ים במטענים מסוכנים ארוזים, הנספח הרביעי לאמנה העוסק במניעת זיהום הים משפכים והנספח השישי לאמנה העוסק במניעת זיהום אוויר מכלי שיט;

”פגרי בעלי חיים“ – גופות של בעלי חיים המובלים בכלי השיט כמטען ומתים או מומתים במהלך ההפלגה;

”פלסטיק“ – חומר מוצק שרכיב בסיסי בו הוא פולימר עתיר מסה מולקולרית אחת או יותר שנוצר (מעוצב) במהלך ייצור הפולימר או העיצוב לתוך המוצר המוגמר בחום או בלחץ; לפלסטיק יש תכונות חומר הנעות בין קשה ופריך לבין רך ואלסטי; ובכלל זה כל האשפה המורכבת או הכוללת פלסטיק בכל צורה, לרבות חבלים סינתטיים, רשתות דיג סינתטיות, שקיות אשפה מניילון ואפר מיתקני שריפה שמקורו במוצרי פלסטיק;

”פסולת ביתית“ – כל סוגי הפסולת שאינה מוגדרת בנספחי האמנה האחרים, הנוצרת באזורי המגורים בכלי השיט למעט מים אפורים;

”פסולת מזון“ – כל חומר מזון, לרבות פירות, ירקות, מוצרי חלב, עוף, מוצרי בשר ושיירי מזון מכלי השיט;

”פסולת תפעולית“ – כל הפסולת המוצקה, כולל בוצות, שאינה מוזכרת בנספחי האמנה האחרים, שנאספה בכלי השיט במהלך התחזוקה או התפעול הרגיל שלו או משמשת לאחסנת מטען ולטיפול בו, וכן חומרי ותוספי ניקוי הכלולים במי השטיפה של מחסן המטען או המשטחים החיצוניים, אך למעט מים אפורים, מי שיפוליים, או השלכות דומות אחרות החיוניות לתפעול כלי השיט, כמפורט בהנחיות אימ״ו;

”ציוד דיג“ – כל מיתקן פיזי או חלק ממנו או שילוב של פריטים שניתן לשים בים או על קרקעיתו במטרה ללכוד, או לשלוט למטרת לכידה של יצורי ים או מים מתוקים;

”קברניט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט או האסדה;

”רציף“ – לרבות מזח, מקשר, מערכת עגינה בלב ים וכל מיתקן אחר המשמש לריתוק כלי שיט בתחום הימי;

”שריפה“ – שריפת אשפה במיתקן שיועד לכך על גבי כלי השיט;

”תאגיד ישראלי“ – תאגיד שנרשם כדין בישראל או שהוקם מכוח הדין בישראל, למעט חברת חוץ.