סעיף 31 לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, תכנון שבחובה של איזורים מסויימים מטעם הועדה המקומית.

(1)הועדה המקומית רשאית, מזמן לזמן, להחליט, בהסכמת הועדה המחוזית, לתכנון מחדש איזור שלא תוכנן בהתאם לתכנית תכנון מאושרת החל עליה או לתכנן מחדש איזור שתוכנן למעשה בהתאם לתקון שהוכנס באיזור התכנון הנ״ל או בהתאם לכל תכנית תכנון שבאה במקומה, ואם החליטה הועדה המקומית כנ״ל, היא חייבת להכין תכנית תכנון לאזור הנ״ל הקובע – בין היתר – קביעת חלקות קרקע, להלן: ”החלקות החדשות“, לכל בעלי הקרקעות באזור הנ״ל לבד או ביחד, להלן: ”הקרקעות הראשונות“, שלפי צורתן או מקומן או שטחן תהיינה בהתאם לתכנית המאושרת הנ״ל או לתקון שהוכנס בה או לתכנית המאושרת האחרת שבאה במקומה – הכל לפי הענין. והחלקות החדשות האלה צ״ל קרובות עד כמה שאפשר לחלקות הראשונות של הבעלים לפני קיצוץ כל חלק מהן בתנאי שלא יעלה יחס קיצוץ השטח על 30% משטחן עבור מטרה כלשהי הקבועה בחוקי החלוקה וההפקעה וצ״ל שס״ה שטחן יהיה קרוב עד כמה שאפשר לס״ה שטח החלקות הראשונות השייכות לבעלים שנקבעה להם החלקות החדשות ע״פ שם הבעל או הבעלים של החלקות הראשונות ויש לרשום את החלקות החדשות בשמו או בשמם בספרי האחוזה בנוסף לקיצוץ השטח הנ״ל כדי שאפשר יהיה לתכנן את האזור מחדש.

(2)ההליכים הכלולים בסעיף 24 לחוק זה יחולו גם לגבי מסירת ההתנגדויות והדיון באשור התכנית והיכנסה לתוקף.