סעיף 59 לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, השמוש בקרקע.

(1)מועצת התכנון העליונה וכן ועדות התכנון המחוזיות רשאיות להשתמש בקרקע הנדרשת למטרות הנזכרות בפסקה (ו) של ס״ק (4) של סעיף 24 של חוק זה בין אם נעשתה הרכישה ע״י הפקעה או בהסכם ע״י מכירה או השכרה לצורך פתוחה לכל מוסד מקומי או ממשלה או מוסד אחר או לכל אדם אחר.

(2) (א)מועצת התכנון העליונה וכן ועדות התכנון המחוזית והמקומית רשאיות להקים דרך כלשהי ולעשות כל או חלק מהעבודות הנובעות מכך בקרקעות הסמוכות לאותה דרך;

(ב)מועצת התכנון העליונה וכן ועדות התכנון המחוזיות והמקומיות – בהתאם למקרה – רשאיות להעביר דרך קיימת ולהכריז על ביטול כל הזכויות הצבוריות בקשר למעבר בדרך זו החל מתאריך העברתה או סגירתה, בתנאי שועדות התכנון הנוגעות בדבר יצאו, לפני כן, דרכים ומעברים לשמוש במקום אלה שהועברו או בוטלו;

(ג)למועצת התכנון העליונה ולועדות התכנון המחוזיות והמקומיות – בהתאם למקרה – הזכות להשתמש בכל קרקע שאין בה צורך עבור דרך מסויימת בצורה שתראה להן בתנאי שיקחו בחשבון מצב חלקות הקרקע הסמוכות לפני העברת הדרך או סגירתה ואחריו. כמו כן, רשאיות המועצה והועדות הנ״ל, אם תראינה זאת לנכון, למכור חלקים שנותרו מהדרכים לבעלים שיכולים להשתמש בהם תמורת מחיר מקובל וצודק ולהחזיר את מחירם לבעל הקרקע הראשון, אם הוא נשאר בעצמו בעל הקרקע, ומקום הדרך שנרכש ממנו ללא תשלום פצויים, וזאת לאחר נכוי 25% ממחיר המכירה נטו עבור הוצאות מינהליות.