תקנות1967הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 8 לתקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967, תנאים להגשת ערר על ידי נבדק.
8. תנאים להגשת ערר על ידי נבדק
תיקון: תשל״ו־2, תשמ״ב
(א)נבדק הרואה את עצמו נפגע על ידי ההחלטה של ועדה רפואית רשאי לבקש כי ועדה רפואית עליונה תבדוק אותו בדיקה נוספת –
(1)אם הועדה הרפואית מצאה אותו כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות והוא עשה שני אלה:
(א)הוא מסר לפוקד או שלח לו בדואר רשום ערר בכתב על ההחלטה האמורה של הועדה הרפואית, תוך חודש ימים מיום שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנה 7(י), ופירט בו את המום, המחלה או כל מבחן אחר או כל ממצא אחר המצדיקים את עררו;
(ב)הוא צירף לערר תעודה מרופא מוסמך בה הוא מעיד שזיהה ובדק את העורר ומצא בו את המבחנים המפורטים בתעודה שהם, לדעת הרופא, מבחנים של בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות או ממצאים של כשר לשירות;
(2)אם הועדה הרפואית מצאה אותו בלתי כשר לשירות והוא מסר ערר לפוקד, או שלח ערר אליו בדואר רשום, תוך חודש ימים מיום שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנה 7(י).
(ב)הפוקד יעביר את הערר לועדה הרפואית העליונה וישלח העתק ממנו ליושב ראש הועדה הרפואית שנתנה את ההחלטה שעליה עורר הנבדק.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.