פקודה1939הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 8 לפקודת הפטנטים, סימני האמצאה, זכות יוצרים וסימני המסחר (שעת חירום), 1939, עדות בנוגע לנתינות ולמקום המגורים והחלטות בנוגע לתכונתם של בני אדם כאויבים.
8. עדות בנוגע לנתינות ולמקום המגורים והחלטות בנוגע לתכונתם של בני אדם כאויבים
(1)לצורך הפקודה הזאת –
(א)העובדא כי כתובתו של כל אדם הרשום בפנקס המתנהל עפ״י פקודת הפטנטים וסימני האמצאה או בפנקס סימני המסחר המתנהל עפ״י פקודת סימני המסחר, 1938, היא כתובת בארץ אויב בגדר מובנה של פקודת המסחר עם האויב, 1939, תהא הוכחה לכאורה כי אותו אדם דר באותה ארץ, וכן
(ב)העובדא כי באותו פנקס צויין כי איזה אדם שייך לנתינות מסויימת תהא הוכחה לכאורה כי הוא שייך לאותה נתינות.
(2)שום צו שניתן ע״י הרושם עפ״י פקודה זו אין לראותו כבטל מחמת זה בלבד שאיזו החלטה שניתנה לצרכי הצו כי איזה אדם מסויים הוא אויב או נתין אויב היא בלתי צודקת.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת הפטנטים, סימני האמצאה, זכות יוצרים וסימני המסחר (שעת חירום), 1939 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.