תקנות1986הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות האזנת סתר, התשמ״ו–1986, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשס״א
בתקנות אלה –
”האזנת סתר“ – האזנת סתר הטעונה היתר לפי פרקים ב׳ או ג׳ לחוק או הסמכה לפי סעיף 8(1)(א) או (ב) לחוק;
”רשות מוסמכת“ – ראש רשות בטחון או קצין משטרה מוסמך, לפי הענין;
”מזמין“ – רשות מוסמכת, מי שרשות מוסמכת הסמיכה אותו להזמין האזנת סתר ורשות חוקרת אחרת;
”רשות חוקרת אחרת“ – אחת מאלה:
(א)רשות ההגבלים העסקיים;
(ב)רשות ניירות ערך;
(ג)אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין;
(ד)אגף המכס ומס ערך מוסף;
(ה)משטרה צבאית חוקרת;
(ו)המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
”מבצע האזנה“ – מי שרשות מוסמכת הסמיכה אותו לבצע האזנת סתר;
”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, או בסעיף 181 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”חומר הקלטה“ – סליל או אמצעי אחר המשמש להקלטה, לרבות אמצעי אופטי או אלקטרומגנטי, תמליל או תעתיק מהם, כולם או חלקם, למעט כתבה שהופקה לצורכי מודיעין;
”חומר חקירה“ – חומר הקלטה שעשוי לשמש ראיה בהליך פלילי.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות האזנת סתר, התשמ״ו–1986 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.