תקנות2022הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ״ב–2022, חובות נותן שירותי תשלום.
3. חובות נותן שירותי תשלום
תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו
(א)על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנה 2(א)(1), יחולו החובות האלה:
(1)הוא יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום בהתאם לסעיף 7 לחוק, ובכלל זה את כל המפורטים להלן:
(א)זהות המנפיק;
(ב)אופן מימוש הסכום הצבור באמצעי התשלום;
(ג)רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
(ד)תוקף אמצעי התשלום;
(ה)הוראות לעניין אובדן או גניבת אמצעי התשלום, לרבות לעניין שחזור יתרה צבורה, בהתאם לפסקה (2);
(2)יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום וכן יקפיא את השימוש באמצעי התשלום לבקשת מי שנחזה כמחזיק כאמור, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור; ההוראה לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר;
(3)הוא יקבע כי ערך הסכום הצבור ימומש באופן אחיד לגבי כל הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
(4) (א)לא יגביל את תוקפו של אמצעי התשלום לתקופה שתפחת מחמש שנים; ואולם לגבי אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו – לא יוגבל תוקף אמצעי התשלום לתקופה שתפחת משנתיים, ובלבד שהסכום ששולם בעבור אמצעי תשלום כאמור עולה על 50 שקלים חדשים;
(ב)יחדש לבקשת מחזיק אמצעי תשלום, למעט אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו, שתוקפו פג – לתקופה נוספת של חמש שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
(ג)על אף האמור בפסקת משנה (ב), עלה הסכום הצבור באמצעי תשלום כאמור בפסקת משנה (א) שתוקפו פג על 150 שקלים חדשים, יחדש נותן שירותי התשלום לבקשת המחזיק את תוקפו של אמצעי התשלום שתוקפו פג לתקופה של 10 שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
(ד)ישלח הודעה למי שנחזה כמחזיק באמצעי התשלום, אם ניתן לאתרו במאמצים סבירים, על קיומו של אמצעי התשלום, הסכום הצבור בו ותוקפו, ובלבד שהסכום הצבור בו עולה על 50 שקלים חדשים; הודעה כאמור תישלח בדרך המאפשרת תקשורת נגישה ככל האפשר, פעם בשנה לפחות ונוסף על כך חודש לפני תום תוקף אמצעי התשלום וחודש לפני תום התקופה שבה ניתן לבקש להאריך את תוקף אמצעי התשלום כאמור בפסקת משנה (ב);
(5)הודיע מוטב לנותן שירותי תשלום על ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן, יאפשר נותן שירותי התשלום את השבת התשלום למשלם עקב ביטול העסקה בהתאם להודעת המוטב, כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו בוצע התשלום; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.
(ב)על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמפורט בתקנה 2(א)(2), יחולו החובות הקבועות בתקנת משנה (א) –
(1)בפסקה (1)(א) עד (ד);
(2)בפסקה (1)(ה), למעט לעניין שחזור יתרה צבורה;
(3)בפסקה (3);
בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לעמוד בחובות כאמור באמצעות העמותה או הגוף הממשלתי שמסרו את אמצעי התשלום למשלם.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ״ב–2022 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.