סעיף 1 לכללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001, הגדרות.

בכללים אלה –

”הסכם זכיינות“ – חוזה שלפיו בעל זיכיון או זכיין ראשי מעניק לזכיין את הזכות לעשות שימוש בזיכיון למטרות שיווק של טובין או סוגי טובין מסוימים, והכולל את כל אלה:

(1)שימוש בשם מסחרי אחיד או בסימן מסחר או בסימן שירות אחיד, ובמאפיינים אחידים של הטובין הנמכרים או של המכירה וביצועה, שהם מהותיים לשיווק הטובין ומכירתם;

(2)העברה של ידע מבעל הזיכיון לזכיין שהוא מהותי לשיווק הטובין ומכירתם;

(3)מתן סיוע מסחרי או טכני מבעל הזיכיון לזכיין, במשך תקופת ההסכם;

”הסכם לזכיין ראשי“ – חוזה שלפיו בעל זיכיון מעניק לזכיין ראשי, בתמורה לתגמול כספי ישיר או עקיף, זכות לכרות הסכמי זכיינות עם צדדים שלישיים שיהיו זכיינים, והכולל את כל ההסכמות בין הצדדים באותו ענין;

”טובין של בעל זיכיון“ – טובין המיוצרים על ידי בעל זיכיון או בהתאם להוראותיו, או הנושאים סימן מסחר או סימן שירות שלו;

”זיכיון“ – מתן זכויות שימוש בקניין רוחני או בידע תעשייתי, בין שהם מוגנים בסימן מסחר, סימן שירות, זכות יוצרים, פטנט, זכויות מדגם או הגנה אחרת של קניין רוחני, ובין שהם מאופיינים כשם מסחרי, עיצובים או מודלים ייחודיים, והכל אם מתן הזכויות נדרש לשם ביצוע מכירת הטובין לצרכנים סופיים ומהווה בעיני הצרכן חלק מהותי מערך הטובין הנמכרים;

”ידע“ – מכלול של ידע מעשי, סודי, מהותי וניתן לזיהוי, שאינו מוגן על ידי פטנט, הנובע מניסויים קליניים או מניסיון בעל ערך שהצטבר בידי בעל הזיכיון, והוא בעל ערך לזכיין באופן המשפר את מעמדו התחרותי; לענין זה –

”ידע סודי“ – ידע שכמכלול אינו ידוע לכלל, או שלא ניתן להשיגו מחוץ לעסקו של בעל הזיכיון אלא במאמץ משמעותי;

”ידע מהותי“ – ידע הכולל מידע חשוב לצורך מכירת הטובין, לרבות הצגתם למכירה או עיבודם וכן כולל שיטות הנוגעות לניהול כספי, ניהול שוטף או קשרי לקוחות;

”ידע ניתן לזיהוי“ – ידע המוגדר באופן ברור תוך פירוט ייחודו בהסכם הזכיינות, במסמך נפרד או בצורה אחרת;

”שטח ההסכם“ – האזור הגאוגרפי שלגביו ניתן זיכיון בהסכם הזכיינות או בהסכם לזכיין ראשי.