הנוסח המלא של צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982, ב-14 סעיפים.

בצו זה –

”בית משפט“ – בית משפט צבאי שכונן על פי הצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 378), תש״ל–1970;

”הממונה“ – מי שנתמנה על ידי כממונה לענין צו זה;

”בנין“ – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –

(1)כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(2)קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה, הגודרים את תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל;

”שטח תפוס“ – שטח שנתפס על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור לצרכים צבאיים.

לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו בשטח תפוס, אלא לאחר שניתן לו היתר לכך מאת הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו:

(א)התוויתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(ב)הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

(ג)כל עבודה אחרת בקרקע ובבניין וכל שימוש בהם.

אדם העושה דבר הטעון היתר לפי סעיף 2 בלא היתר, או בסטיה מתנאי ההיתר, דינו קנס 200,000 שקלים או מאסר שנתיים או שני העונשים כאחד, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף 2000 שקלים או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהממונה על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 3, רשאי בית המשפט בשעת גזר הדין לצוות שהבנין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט או הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע.

הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו, רשאי לצוות, בכתב, על אדם העושה דבר הטעון היתר כאמור בסעיף 2 בלא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר להפסיק מיד את הבניה.

הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו רשאי לצוות בכתב על אדם העושה דבר הטעון היתר כאמור בסעיף 2, בלא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר להרוס, לפרק או לסלק את מה שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר, ואם לא עשה כן רשאי הממונה לעשות כן ולחייב את אותו אדם בהוצאות הביצוע.

(א)חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לתת היתר הנדרש לפי סעיף 2, או שהיה שותף לה שלא דרך הצבעה, ביודעו שההיתר הוא בניגוד למערכת הנחיות בתוקף, ובלבד שמוסד התכנון אינו מוסמך ליתן היתר כאמור, או החליט לתת אישור לפי סעיף 37א לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס׳ 79 לשנת 1966, ביודעו שלא התקיימו התנאים הקבועים בצו זה למתן אישור זה, דינו מאסר שנה או קנס של 50,000 שקלים חדשים או שני העונשים כאחד.

(ב)עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית או מי שמועסק מטעמם של מוסד תכנון או רשות מקומית, אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד תכנון, כי ניתן לתת היתר הנדרש לפי סעיף 2, ביודעו כי ההיתר הוא בניגוד למערכת הנחיות בתוקף, ועל יסוד קביעתו ניתן ההיתר, דינו מאסר שנה או קנס 50,000 שקלים חדשים או שני העונשים יחד, ובלבד שמוסד התכנון אינו מוסמך ליתן היתר כאמור.

(ג)בסעיף זה:

”חבר מוסד תכנון“ – לרבות מי שמונה כממלא מקומו;

”מוסד תכנון“ – כל רשות באזור שיש לה סמכות ליתן היתרים לפי צו זה או מכוחו;

”מערכת הנחיות“ – כהגדרתה בתקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה ושומרון), תשמ״ה–1985;

”רשות מקומית“ – מועצה מקומית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס׳ 892), תשמ״א–1981 או מועצה אזורית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979.

(א)בסעיף זה –

”ועדת תכנון מיוחדת“ – כמשמעותה בסעיף 2א לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971;

”החוק“ – חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס׳ 79 לשנת 1966;

”רשות רישוי מקומית“ – כמשמעותה בסעיף 2ב לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971.

(ב)אישור לפי סעיף 37א(ב) לחוק בשטח תפוס יינתן על ידי הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו.

(ג)על מתן אישור כאמור בסעיף קטן (ב) ועל הוראה בדבר הפסקת מתן חשמל, מים או שירותי טלפון בשטח תפוס יחולו הוראות סעיף 37א(ג) עד (ז) לחוק, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)בכל מקום, במקום ”הועדה המקומית“ יקראו ”הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו“;

(2)בכל מקום, במקום ”רשיון“ או ”רשיון לפי החוק“ יקראו ”היתר לפי סעיף 2 לצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982“;

(3)בסעיף 37א(ג)(2) לחוק, במקום ”הועדה המחוזית“ יקראו ”הממונה“;

(4)בסעיף 37א(ד)(2) לחוק, במקום ”מהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו“;

(5)בסעיף 37א(ד)(3) לחוק, במקום ”היועץ המשפטי של הועדה המקומית“ יקראו ”היועץ המשפטי או מי שהוסמך לכך על ידו“.

(ד)הסמיך הממונה ועדת תכנון מיוחדת לתת היתר לפי סעיף 2 לצו בשטח תפוס מסוים –

(1)יראו את ועדת התכנון המיוחדת כמי שהוסמכה על ידי הממונה לענין סעיפים קטנים (ב) ו־(ג)(1) לגבי אותו שטח;

(2)בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 37א לחוק לגבי אותו שטח תוגש לרשות הרישוי המקומית של ועדת התכנון המיוחדת, וזו לא תיתן את האישור אלא בתנאים בהם רשאית ועדת התכנון המיוחדת לתתו;

(3)על אף האמור בסעיף קטן (ג)(4) ו־(5) –

(א)בסעיף 37א(ד)(2) לחוק, במקום ”מהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”מהנדס ועדת התכנון המיוחדת“;

(ב)בסעיף 37א(ד)(3) לחוק, במקום ”היועץ המשפטי של הועדה המקומית“ יקראו ”היועץ המשפטי של ועדת התכנון המיוחדת“.

(ה)הוראות סעיפים 4 ו־6 לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (תיקון מס׳ 18) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1584), התשס״ז–2007, וכן תקנות שהותקנו לפי סעיף 5 לאותו צו, יחולו לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(א)הוראות סעיפים 7ו־י לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971, יחולו לענין צו זה.

(ב)לצורך מילוי הוראות סעיף קטן (א), יהיו לממונה או למי שהוסמך לכך מטעמו סמכויותיה של ועדת תכנון מיוחדת או מהנדס ועדת תכנון מיוחדת, לפי הענין.

(ג)הסמיך הממונה ועדת תכנון מיוחדת לתת היתר לפי סעיף 2 לצו בשטח תפוס מסוים, יראו את ועדת התכנון המיוחדת כמי שהוסמכה על ידי הממונה לענין סעיף קטן (ב) לגבי אותו שטח.

ראש המינהל האזרחי רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של צו זה, ובין השאר גם הוראות בדבר תשלום אגרות.

הוראות צו זה לא יחולו על רשות מרשויות צה״ל או על רשות הפועלת תחת פיקוד כוחות צה״ל באזור, הבונים בשטח תפוס לצרכי מילוי תפקידם.

הנוסח שולב בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981.

תחילתו של צו זה ביום חתימתו.

צו זה יקרא: ”צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982“.