סעיף 10 לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965, קיצבה מיוחדת להחזקה אישית.

(א)נכה, שעקב נכותו זקוק לעזרה בביצוע פעולות יום יום, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל־22% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית.

(ב)נכה, שעקב נכותו תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום, או זקוק להשגחה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל־43% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית.

(ג)נכה, שעקב נכותו תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היום יום או הזקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל־64% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית.

(ד)נכה שעקב נכותו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום יום זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה לקיצבה המיוחדת המקסימלית.

(ה)(בוטלה).

(ו)לענין תקנה זו ותקנות 10א, 10ב, 10ג, 10ד ו־10ה –

(1)”נכה“ – נכה עבודה שהוראות סעיף 69(א) לחוק חלות עליו;

(2)”פעולות יום יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן;

(3)”השגחה“ – השגחה ופיקוח על הנכה למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;

(4)”קיצבה מיוחדת מקסימלית“ – כמשמעותה בסעיף 69(א) לחוק.