סעיף 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965, הזכות למענק מיוחד.

(א)מענק מיוחד יאושר אם הוכיח התובע כל אלה:

(1)עקב נכותו ומטעמי בריאות דרושים לו סידורים חד־פעמיים לשם קיום אורח חיים סדיר או לשם יצירת תנאים שיאפשרו לו המשך עבודתו;

(2)המענק המיוחד דרוש לו לאחת או יותר מהמטרות הבאות:

(א)סיוע בהתאמת תנאי המגורים;

(ב)סיוע ברכישת אביזרי עזר;

(ג)סיוע בפתרון בעית הניידות על ידי רכישת רכב.

(ב)המענק המיוחד ינתן בתנאי שהמוסד אישר את התכנית בדבר השימוש במענק המיוחד שהוגשה על ידי התובע כאמור בתקנה 6 או כפי שהוכנה או שונתה כאמור בתקנה 7.

(ג)מענק לסיוע בפתרון בעית הניידות ינתן בתנאי שלנכה נקבעה לפי הסכם הניידות מוגבלות בניידות המזכה בהלוואה עומדת לפי אותו הסכם ואם הנכה אינו נוהג בעצמו – בתנאי נוסף שקרוב המשפחה, שהתחייב להסיעו באורח קבע ואושר על ידי המוסד כנוהג ברכב לפי הסכם הניידות, הוא אחד מאלה: בן זוגו של הנכה, אביו או אמו, לרבות הורה מאמץ או חורג.

(ד)נכה יהיה זכאי למענק מיוחד אם הוא נמצא בישראל.