סעיף 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988, ההכנסה.

(א)בחישוב ההכנסה לפי תקנות אלה תובא בחשבון הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט –

(1)קיצבת ילדים לפי פרק ה׳ לחוק;

(2)הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949;

(3)גימלה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות לפי סעיף 200 לחוק;

(4)דמי מחיה לאלמנה וליתום לפי סעיף 90א לחוק;

(5)קיצבה מיוחדת לפי תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), התשל״ט–1978;

(6)גימלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש״ם–1980;

(7)גימלה מיוחדת לפי סעיף 69 לחוק;

(8)תשלומים לנזקק לפי חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958.

(ב)חויב אדם בתשלום מקדמות על חשבון דמי הביטוח, תובא בחשבון לענין תקנות אלה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב המקדמות, כפי שהיתה ידועה ביום הגשת התביעה.

(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בחישוב ההכנסה של חבר קיבוץ תובא בחשבון ההכנסה שבמועד הגשת התביעה שימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח לפי האמור בתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954, וכן הכנסות כאמור בתקנת משנה (א) שהיו לחבר הקיבוץ ולבן זוגו, שאינן רשומות במאזן הקיבוץ; לענין זה יראו כהכנסה שנרשמה במאזן הקיבוץ, הכנסה שנרשמה בדו״ח הכנסות והוצאות הקיבוץ, שנערך בהתאם להוראות תקנות האגודות השיתופיות (מאזנים, פנקסים ודו״חות), התשל״ו–1976.