סעיף 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011, הכרה בתכנית הכשרה.

המנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן – המנהל), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, רשאי להכיר בתכניות הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (להלן – מוסד מוכר), ובלבד ששוכנע כי התכנית כוללת 56 שעות אקדמיות ומתקיימים בה כל התנאים האלה:

(1)בין האחראים לבניית תכנית ההכשרה יש רופא בעל ניסיון מעשי בתחום קביעת דרגות נכות לרבות כהונה בוועדות רפואיות, ומשפטן בעל ניסיון בדיני עבודה ודיני ביטוח לאומי;

(2)כל המורים והמרצים בתכנית ההכשרה יהיו בעלי ידע תאורטי וניסיון מעשי בתחום שאותו הם מלמדים;

(3)תכנית ההכשרה מקנה ידע ומיומנות בתחומים אלה:

(א)היבטים רפואיים של קביעת נכות ודרגות נכות, הערכה תפקודית וכושר עבודה לפחות בתחומים האלה: רפואה תעסוקתית, אורתופדיה, ריאומטולוגיה, רפואה פנימית, נוירולוגיה והתפתחות הילד, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, כירורגיה, אורולוגיה, אונקולוגיה, עיניים, אף אוזן גרון, ומחלות עור ומין;

(ב)היבטים משפטיים ומינהליים של חוקים ותקנות שלפיהם נקבעים נכות ודרגת נכות, הערכה תפקודית וכושר עבודה;

(ג)הכרת פסיקת בתי הדין ובתי המשפט בנושאים האמורים, הכרת מנגנון הביקורת השיפוטית על החלטות ועדה רפואית, לרבות קריאה והבנה של פסקי דין והנחיות בית הדין;

(ד)המעמד המשפטי, הסמכויות, החובות והתפקידים של הרופאים והוועדות הרפואיות לפי חוקים, תקנות ונהלים החלים על ועדות רפואיות;

(ה)היבטים רפואיים ומשפטיים של המושגים נכות, תפקוד, כושר עבודה, וההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית;

(ו)מושגי יסוד בחוק הביטוח הלאומי ועקרונות הביטחון הסוציאלי בישראל;

(ז)עקרונות, נהלים והוראות לקביעת זכויות לגמלאות ולהטבות בתחומים האלה:

(1)ביטוח נפגעי עבודה וקשר סיבתי במחלות מקצוע ומשלח יד;

(2)ביטוח נכות, לרבות נכות כללית, גמלת ילד נכה, קצבאות שירותים מיוחדים והטבות אחרות הניתנות לנכים;

(3)ביטוח נפגעי תאונות;

(4)פיצויים לנפגעי פעולות איבה;

(5)ביטוח סיעוד;

(6)גמלת ניידות;

(7)תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979;

(8)חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007;

(ח)זכויות וחובות של מבוטח ושל נבדק בוועדה רפואית;

(ט)היבטים משפטיים ומינהליים של ניהול דיונים בוועדה רפואית ובוועדה רפואית לעררים;

(י)הכרת כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל והקוד האתי לפוסקים רפואיים שפרסם המוסד לביטוח לאומי;

(יא)עקרונות של מניעת ניגוד עניינים, והכרת הנחיות בדבר איסור ניגוד עניינים החלות על רופאים בוועדות רפואיות;

(יב)הכרת העקרונות למתן הטבות וגמלאות לנכים לפי חוקים אחרים;

(4)רופא או חבר ועדה רפואית ייחשב כמי שעבר את ההכשרה אם השתתף ב־90% מן השיעורים, לפחות, ועמד בהצלחה בבחינה.