סעיף 2א לתקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986, הפרשי דמי ביטוח.

(א)נתקבלה במוסד שומה על הכנסתו של מבוטח בעד שנת כספים פלונית, יחשב המוסד את דמי הביטוח שהמבוטח חייב לשלם בעד כל אחד מהרבעונים שבאותה שנת כספים, על פי ההכנסה שנקבעה בשומה; לצורך זה תחולק הכנסה שנקבעה בשומה בין הרבעונים, באופן שלכל רבעון ייוחס אותו חלק מההכנסה השנתית, השווה לחלק שהמקדמה בעד אותו רבעון מהווה מהסכום הכולל של כל המקדמות הרבעוניות של שנת הכספים האמורה.

(ב)ההפרש שבין דמי הביטוח שחושבו כאמור בתקנת משנה (א) בעד כל אחד מהחודשים שבכל אחד מהרבעונים לבין המקדמה שהמבוטח חויב בתשלומה בעד כל אחד מהחודשים שברבעונים האמורים, יוגדל בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שנקבע לתשלום אותה מקדמה בתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954; לענין זה, ”הפרש“ – בין אם הוא לחובת המבוטח ובין אם הוא לזכותו.