תקנות19974 סעיפים

הנוסח המלא של תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997, ב-4 סעיפים.

זה הנוסח המלא, מילה במילה.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 159, 371 ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הרחבת חוג המבוטחים

לעניין פרק ז׳ לחוק יראו כמבוטח גם תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 65 שנים אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא עובד הזכאי לשכר והוא חייב בתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 371(1)(ז) ו־(ח) לחוק;

(2)הוא עובד שאינו זכאי לשכר ומעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו כפי שנקבע לפי הוראות סעיף 371(1)(ו) לחוק.

2. דמי ביטוח אבטלה

בעד מבוטחים כאמור בתקנה 1 ישתלמו דמי ביטוח לענף ביטוח אבטלה בשיעורים הנקובים בפרט 6 שבטור ד׳ של לוח י׳ לחוק, ולפי הוראות שנקבעו למבוטחים כאמור, בתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל״א–1971.

3. תחילה ותחולה

תחילתן של תקנות אלה ב־1 בחודש שלאחר פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על דמי ביטוח ודמי אבטלה המשתלמים בעד התקופה שלמן יום התחילה.

4. הוראת מעבר

על אף האמור בתקנה 3, מי שנתקיימו בו הוראות תקנה 1 במשך תקופה של 540 הימים שקדמו בתכוף ליום התחילה, יראוהו, לעניין סעיף 161(א)(1)(א) לחוק, כאילו שולמו בעדו דמי ביטוח אבטלה בתקופה האמורה.

כ״ד בחשון התשנ״ח (24 בנובמבר 1997)