סעיף 14 לתקנות סמכויות שעת־חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי), התשמ״א–1981, מכתבים.

(א)בתקנה זו, ”מכתב“ – כל דבר שנכתב, בדפוס, בציור, בשרטוט, או כל אמצעי אחר להעברת מלים, ספרות או צורות.

(ב)לא ישלח עציר מכתב ולא יקבל מכתב, אלא באמצעות המפקד.

(ג)עציר רשאי לשלוח אל אדם הנמצא מחוץ למקום המעצר ארבעה מכתבים וארבע גלויות דואר בחודש, וברשות שהמפקד רשאי לתתה לפי שיקול דעתו, בתכיפות גדולה יותר.

(ד)מכתבי העציר אל רשויות המדינה או אל עורך דינו לא יובאו במנין המכתבים האמורים בתקנת משנה (ג).

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (ג), אין עציר רשאי לשלוח אל מחוץ למקום המעצר ספרים או עתונים שקיבל, אלא ברשות שהמפקד רשאי לתתה לפי שיקול דעתו.

(ו)עציר רשאי לקבל מכתבים הנשלחים אליו מחוץ למקום המעצר.

(ז)המפקד רשאי לבצע ביקורת מכתבים כאמור בתקנה 33 לתקנות בתי הסוהר, התשל״ח–1978.

(ח)המפקד רשאי לאסור על משלוח מכתב, כולו או מקצתו, על ידי עציר, או מסירתו של מכתב כולו או מקצתו, לידי העציר, אם שוכנע כי הדבר דרוש לבטחון המדינה, ורשאי הוא להורות מה ייעשה במכתב שמשלוחו או מסירתו נאסרו כאמור.

(ט)המפקד רשאי שלא להודיע לעציר על אי־משלוח מכתב או על אי־מסירתו לידיו, אם שוכנע כי הדבר דרוש לבטחון המדינה, להוציא מכתב שנשלח לקרוב משפחה הנזכר בתקנה 11(א)(1), או ממנו.

(י)הוראות תקנות משנה (ז), (ח) ו־(ט) לא יחולו על מכתבים לעורך־דין המשמש כבא כוחו ושאושר כמפורט בתקנה 12(א).