הנוסח המלא של תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971, ב-11 סעיפים.

בתקנות אלה –

”שוטר“ – כמשמעותו בפקודה לרבות שוטר מוסף זמני, שוטר שלא מן המנין ושוטר חובה;

”שוטר חובה“ – שוטר המשרת במשמר הגבול של חיל המשטרה לפי צו לפי סעיף 18א לחוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב].

מכסת ימי החופשה השנתית במשכורת מלאה שזכאי לה שוטר, אופן חישובה והתנאים לצבירתה, יהיו כמפורט בפקודות המטה הארצי כמשמעותן בסעיף 9א(ב) לפקודה.

לא יעבוד שוטר בשכר בימי החופשה בכל עבודה שאינה משטרתית, אלא לפי היתר מאת המפקח הכללי.

לא ילבש שוטר מדים בתקופת חופשתו, אלא בהסכמתו של המפקח הכללי.

המפקח הכללי רשאי, במקרים הנראים לו, להעניק לשוטר לפי בקשתו חופשה ללא תשלום.

שוטר שחלה ושמחלתו הוכחה בדרך שהורה המפקח הכללי, זכאי לחופשת מחלה בתשלום.

לא יצא שוטר מישראל בחופשה שנתית, בחופשה ללא תשלום ובחופשת מחלה, אלא אם כן קיבל לכך היתר מאת המפקח הכללי ובהתאם לתנאי ההיתר.

נגרמה מחלתו של שוטר על ידי התנהגות שלא כשורה או רשלנות של החולה, יורה המפקח הכללי בכל מקרה על אופן חישוב החופשה ועל המשכורת שתשולם לשוטר בתקופת מחלתו.

הוראות תקנות 2 עד 5 לא יחולו על שוטר חובה.

תקנות המשטרה (חופשה), תשי״ח–1957 – בטלות.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971“.