הנוסח המלא של תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981, ב-10 סעיפים.

ערעור על החלטת המפקח לפי סעיפים 25(ג), 29(א), 51, 52, 62(א) או 100 לחוק יהיה בכתב ויוגש למשרד הרישום של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענו של המערער.

משהוגש כתב הערעור יסומן תאריך ההגשה בגוף הכתב.

כתב הערעור יוגש בארבעה עתקים, ייחתם ביד המערער או בא כוחו, ויפורטו בו –

(1)שמו ומענו של המערער;

(2)שמו ומענו של המשיב;

(3)יום מתן ההחלטה שעליה מערערים, ואם ניתנה בפני המערער או בא כוחו או לא;

(4)המועד שבו קיבל המערער או בא כוחו הודעה על ההחלטה, אם נקראה שלא בפניהם;

(5)נימוקי הערעור, כל נימוק בפסקה נפרדת ובקיצור.

משהוגש כתב הערעור יימסר העתק ממנו למשיב.

כתב ערעור שלא נתקיימה בו הוראה מהוראות תקנה 3, לא יקבל אותו משרד הרישום של בית המשפט המחוזי; אולם משנתקבל כתב הערעור, לא יפסול אותו בית המשפט על יסוד אי קיום הוראה כאמור אלא אם ראה שעליו לפסול אותו כדי למנוע עיוות דין.

משנמסר למשיב העתק כתב הערעור יקבע רשם בית המשפט המחוזי מועד לשמיעת הערעור ויודיע על כך לבעלי הדין.

על איחוד ערעורים, על שמיעת הערעור ועל מתן פסק הדין יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ״ג–1963, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

עד למתן פסק הדין בערעור רשאי המערער לחזור בו מערעורו על ידי מתן הודעה בכתב לבית המשפט ומסירת העתק ממנה למשיב, או על ידי הודעה בעל פה בעת שמיעת הערעור; משעשה כן, בטל הערעור, והמערער ישלם למשיב, על פי בקשתו, את ההוצאות שיקבע בית המשפט.

המצאת הודעות ומסמכים בערעור תיעשה לפי כללי ההמצאה שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ״ג–1963.

ניתנה החלטת המפקח אחרי יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981) אך לפני תחילת תקנות אלה, מותר להגיש ערעור על אותה החלטה תוך 30 ימים מיום תחילת תקנות אלה.