סעיף 25 לתקנות רואי חשבון, תשט״ז–1955, רציפות ההתמחות.

(א)לא יפסיק מתמחה את תקופת התמחותו אלא אם קיבל אישור על כך מאת מזכיר המועצה.

(א1)לא הגיע מתמחה בקביעות למקום התמחותו, יודיע על כך המאמן ליושב ראש, ורשאית המועצה שלא להביא בחשבון תקופת ההתמחות את התקופה שבה לא הגיע המתמחה בקביעות כאמור, או את מקצתה; החלטת המועצה תינתן לאחר שניתנה למתמחה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה או לפני ועדה שהיא מינתה לצורך כך.

(א2)נעדר מתמחה ממקום ההתמחות תקופה העולה על מאה ימי התמחות בשנה, הכוללים שלושים ימי חופשה ואינם כוללים היעדרות בשל מחלה, שירות מילואים, או חופשת לידה כאמור בתקנה 25א1(א) – התמחותו תיפסל.

(א3)על אף האמור בתקנת משנה (א2), רשאית המועצה, בנסיבות מיוחדות, לאשר למתמחה להעדר ממקום התמחותו תקופה העולה על האמור בתקנה האמורה, ובלבד שהמתמחה הגיש את בקשתו לפני תקופת ההיעדרות או שמצאה כי יש הצדקה לכך שהבקשה לא הוגשה טרם ההיעדרות.

(א4)נעדר מתמחה ממקום ההתמחות תקופה רצופה העולה על 60 ימי התמחות פרט להיעדרות או קיצור תקופת התמחות המותרים על פי דין, רשאית המועצה לפסול התמחותו או להפסיק אותה, בין בדרך כלל ובין לתקופה שתקבע; החלטת המועצה תינתן לאחר שניתנה למתמחה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה או לפני ועדה שהתמנתה לכך על ידיה.

(ב)על אף האמור בתקנות משנה (א), (א1) ו־(א4), לא תיחשב כהפסקת התמחות או כאי־הגעה בקביעות למקום ההתמחות, היעדרות שאינה עולה על –

(1)שלושים ימי חופשה, בשכר או שלא בשכר, בכל שנה, וכן שלושים ימי מחלה בכל שנה,

(2)היעדרות לרגל שירות במילואים או שירות לפי צו שר הביטחון בצבא הגנה לישראל.

(ג)תקופת היעדרות ממקום ההתמחות העולה על ההיעדרות המותרת לפי תקנת משנה (ב), לא תיספר במניין ימי ההתמחות.