סעיף 15 לתקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974, מדינות חוץ.

(א)אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.

(ב)המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.

(ג)המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:

(1)המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;

(2)המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.