סעיף 14 לכללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020, הטלת הגבלות ומאסרים נגד החייב.

(א)אחרי שננקטו הליכים נגד רכוש החייב כאמור בסעיף 13 ולא שולם החוב, וכן התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 66ב לחוק, יפעל העובד להטלת הגבלות כמפורט בסעיף 66א לחוק.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה העובד שאין לחייב נכסים או מקורות הכנסה שעליהם הצהיר הזוכה, שניתן לעקלם לצורך פירעון החוב, וכי יש חשיבות מיוחדת להטלת הגבלות בטרם ננקטו הליכים לפי סעיף 13, יגיש העובד לרשם בקשה להטלת הגבלות על החייב אף בטרם ננקטו הליכים כאמור.

(ג)משהוטלו הגבלות כאמור בסעיף קטן (א), ולא שולם מלוא החוב, רשאי העובד להגיש בקשה למאסר החייב בכפוף לתנאים אלה:

(1)הזוכה הפרטי אישר זאת על גבי שאלון לזוכה שמילא בפתיחת התיק; זוכה פרטי שלא אישר נקיטת מאסר כאמור, ומוצו ההליכים האחרים נגד החייב, והחוב לא נגבה, רשאי העובד לפנות אליו לבירור אם הוא עומד בסירובו להפעלת פקודת מאסר;

(2)אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ושיש בהם כדי להביא לתשלום החוב; במקרה של הליך מכירת דירת מגורים יחידה של החייב או מכירת נכס אחר שהליך מכירתו מורכב ושההמתנה למימושו תפגע ביעילות ההליך באופן שיעלה על הפגיעה בחירות החייב, רשאי העובד להגיש בקשה כאמור לפני השלמת ההליכים;

(3)העובד ישלח לזוכה הודעה על הכוונה ליזום מאסר זמן סביר מראש.