חוק1959הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 21 לחוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי״ט–1959, סייג לסילוק המחזיק מן המקרקעין.
21. סייג לסילוק המחזיק מן המקרקעין
לא יסולק המחזיק מהמקרקעין שהוא מחזיק בהם, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה לפי סעיף 4 ולאחר שנתקיים אחד מאלה:
(1)לא הגיש בקשה כאמור בסעיף 5 – לאחר שעברו תשעים יום מיום שנמסרה לו ההודעה;
(2)הגיש בקשה כאמור בסעיף 5 והרשות המוסמכת דחתה את הבקשה ולא הוגש ערר – לאחר שעברו תשעים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת;
(3)הוגש ערר ובקשת החכירה נדחתה על ידי ועדת הערר – לאחר תשעים יום מיום מסירת החלטת ועדת הערר;
(4)קבעה הרשות המוסמכת את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק ולא הוגש ערר – לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה;
(5)הוגש ערר וועדת הערר אישרה או קבעה את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק – לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שועדת הערר קבעה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי״ט–1959 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.