סעיף 6א לתקנות פנקס האימוצים, תשכ״ד–1964, רישום אימוץ בין־ארצי.

(א)היה האימוץ בין־ארצי וניתנו במדינת החוץ פסק דין סופי או צו לאימוץ הילד על ידי המבקש, תעביר העמותה לרשם שניים אלה:

(1)פסק הדין הסופי או הצו לאימוץ הילד, בצירוף אישורה של מדינת החוץ כאמור בסעיף 28לו(ב) לחוק, כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל במדינת החוץ, מתורגמים לעברית, בצירוף אישור תרגום של נוטריון;

(2)תעודה מאת הרשות המרכזית שבה יפורטו הפרטים שרישומם נדרש בפנקס האימוצים וכן אישור מאת הרשות המרכזית לפי סעיף 28ב לחוק או מי מטעמה, כי הרישום אינו נוגד את טובת הילד או את תקנת הציבור.

(ב)המסמכים האמורים בתקנת משנה (א) יימסרו לרשם, ובהעדרו למזכיר הראשי של בית המשפט, במסירה אישית, במעטפה סגורה וחתומה כאמור בתקנה 5, שיצוין על גביה ”סודי“.