סעיף 52 לתקנות סימני האמצאה, 1925, ויתור על עדות.

אם עפ״י תקנות אלה נדרש אדם לעשות כל מעשה או דבר, או לחתום על מסמך או ליתן תצהיר בשם עצמו או בשם אדם אחר, או להראות כל מסמך לרושם או להשאירו במשרדו והוכיחו לרושם כדי הנחת דעתו כי מסבה המתקבלת על הדעת אין אותו אדם יכול לעשות את המעשה או הדבר או לחתום על אותו מסמך או ליתן אותו תצהיר, או כי אי אפשר להראות או להניח אותו מסמך או אותה עדות, מותר לו לרושם לותר על המעשה או הדבר או המסמך או התצהיר או העדות לאחר שימציאו לו אותן ההוכחות האחרות שידרוש ובהתחשב עם אותם התנאים שימצא לנכון לקבוע לכך.