סעיף 6 לצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982, עונשין.

(א)העובר על הוראה מהוראות צו זה או תקנות שהותקנו מכוחו דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980.

(ב) (1)על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, מעביד המעסיק עובד, שהוא תושב האזור, בישוב שלא באמצעות לשכת העבודה, בניגוד להוראות סעיף 2 – דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(2)נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(3) (א)קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מ־5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.

(ב)קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (1) ו־(2) לא יפחת מ־20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.

(ג)הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).

(4)נעברה עבירה לפי פסקה (1), באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(א)העסקה כאמור בפסקה (1) של שני עובדים תושבים האזור או יותר;

(ב)העסקה של עובד שהוא תושב האזור כאמור בפסקה (1), למשך יומיים רצופים או יותר.

(5)נעברה עבירה לפי פסקה (4) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בפסקה זו.

(6) (א)קנס המוטל לפי פסקה (4) לא יפחת מ־10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.

(ב)קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (4) ו־(5) לא יפחת מ־40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.

(ג)הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).

(7) (א)הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (1) או (2), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(ב)הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשר בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(8)מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן זה, והוכחה מודעותו לכך שהעובד הוא שוהה לא חוקי, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(1)לאחר שבדק שבידי השוהה הלא חוקי מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לתחום היישוב כדין ויושב בו כדין;

(2)בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהשוהה הלא חוקי נכנס שלא כדין לתחום היישוב או שהוא שוהה בתחום היישוב שלא כדין.

(9)בסעיף קטן זה – ”שוהה לא חוקי“ - כהגדרתו בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025.

(ג) (1)הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

(2)הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).