דילוג לתוכן הראשי

תקנות

סעיף 6 לתקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל, סייגים.

6. סייגים

תיקון: תש״ח, תשי״ז

(1)הוראות התקנה 4 אין להבין מתוכן שיש סמכות לקונסול להטיל או לבצע כל עונש, להטיל או לגבות בכח כל מס אד ולורם או מס אחר, לתת לשטר נוטריוני צורה העושה אותו בר הוצאה לפועל בישראל או להשתמש בכל אמצעי כפייה.

(2)שום דבר האמור בתקנות אלה לא יגרע מסמכויות בתי המשפט בישראל –

(א)לבטל או לשנות בתוך כדי מו״מ משפטי כל פעולה שנקט בה קונסול עפ״י התקנות 4 ו־5 [צ״ל: תקנה 4];

(ב)לנקוט בכל פעולה מתאימה בענין שלדעת בית המשפט יכול בית המשפט לטפל בו ביתר נוחיות או ביתר מהירות מאשר הקונסול, בין שכבר נמסר הענין לקונסול או טפל בו ובין שלא נמסר לו הענין ולא טפל בו;

(ג)לצוות למסור לפקידם או לכל אדם אחר שנתמנה על ידם כל רכוש המשמש נושא לתביעה או לענין הנידון בפני בית המשפט, או למסור כל מסמך או תעודת קנין בקשר עם אותו רכוש או לצוות להסיר כל חותמת מעל רכוש כזה.

(3)על אף האמור בתקנה 3, אין בפעולה שנעשתה על ידי קונסול לפי תקנות אלה כדי לפטור מפעולה כלשהיא שחובה לעשותה לפי כל דין.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר