תקנות1983הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשנ״ב
בתקנות אלה –
”אמנת 1947“ – האמנה בדבר שיטה אחידה למדידת תפוסתן של אניות אשר נחתמה באוסלו ביום 10 ביוני 1947 ואשר ישראל הצטרפה אליה ביום 20 ביולי 1958 ותקפה לגבי ישראל מיום 29 באוקטובר 1958;
”אמנת 1969“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שנחתמה בלונדון ביום 25 ביוני 1969 ואשר ישראל הצטרפה אליה ביום 13 בפברואר 1975 ותקפה לגבי ישראל מיום 18 ביולי 1982;
”בעל“ – הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי שיט, או סוכנו של כל אחד מהם;
”מדידה“ – מדידת כלי שיט בידי מודד ולרבות חישוב וקביעת התפוסה;
”מודד“ – מי שמנהל האגף מינה להיות מודד כלי שיט, במינוי כללי או לענין מסויים;
”מנהל האגף“ – מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לרבות מי שהוא הסמיכו בסמכויותיו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”כלי שיט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;
”כלי שיט קטן“ – כלי שיט ישראלי שאורכו אינו עולה על 24 מטרים;
”המנהל“ – סגן מנהל האגף לענינים טכניים, לרבות מי שהוא הסמיכו בסמכויותיו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”מנהל נמל“ – כמשמעותו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”תעודת תפוסה“ – תעודה שניתנה לפי תקנות אלה ושדוגמתה בתוספת לאמנת 1969.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.