סעיף 3 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים), התשס״ג–2003, מצב משפחתי מיוחד.

על אף האמור בתקנה 2, תהיה התוספת לנכה בעל מצב משפחתי מיוחד כמפורט להלן:

(1)נכה בדרגת נכות 50% עד 100%, שהתאלמן, כל עוד הוא אלמן – כפל התוספת הבסיסית;

(2)נכה בדרגת נכות 66% עד 100%, רווק, גרוש או אלמן ואב לילד שטרם מלאו לו 15 – 36 משקולות;

(3)נכה בדרגת נכות 40% עד 65%, רווק, גרוש או אלמן ואב לילד שטרם מלאו לו 15 – 28 משקולות;

(4)נכה רווק, גרוש או אלמן ואב לילד שמלאו לו 15 וטרם מלאו לו 18:

(א)לגבי שנת 2002 – 40% מההפרש שבין התוספת הבסיסית לפי תקנה 2(ב) והזכאות לפי פסקאות (2) או (3), לפי דרגת הנכות;

(ב)מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) – 80% מההפרש שבין התוספת הבסיסית לפי תקנה 2(ב) והזכאות לפי פסקאות (2) או (3), לפי דרגת הנכות;

(5)אישה נכה בדרגת נכות 25% עד 49%, המנהלת משק בית עצמאי – 6 משקולות;

(6)לנכה בדרגת נכות מיוחדת כמשמעה בסעיף 7(ד) בחוק ובתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ״ו–1965 (להלן – נכות מיוחדת), שהוא נשוי ומלאו לרעייתו 40 שנה – התוספת הבסיסית של נכה רווק לפי סוג הפגיעה;

(7)נכה בדרגת נכות מיוחדת גרוש ואב לילד שטרם מלאו לו 15 שנים התוספת הבסיסית בצירוף 30 משקולות נוספות אם הילד בחזקת הנכה או 15 משקולות נוספות אם הילד אינו בחזקת הנכה;

(8)לנכה בדרגת נכות מיוחדת שהוא אב לתאומים או יותר ילדים שנולדו בלידה רב־עוברית, תשולם התוספת הבסיסית וכן 30 משקולות נוספות עד מלאת לילדים שנתיים.