הנוסח המלא של תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס״א–2001, ב-7 סעיפים.

בתקנות אלה –

”רכב“ – רכב מנועי, כמשמעותו בפקודת התעבורה;

”משטח מרוצף“ – מדרכה או רחבה, ציבורית או פרטית, שאינה מקורה.

לא ישתמש אדם במים זורמים מרשת המים לשם רחיצה וניקוי של רכב.

(א)בעל מיתקן לרחיצת מכוניות או מחזיקו, לא יפעיל כל מכשיר או אבזר לרחיצה וניקוי של רכב במים, ולא ירשה שישתמשו בכל מכשיר או אבזר כאמור, אלא אם כן הותקנה בו מערכת למיחזור מי השטיפה של הרכב לשם שימוש חוזר בהם לאותה מטרה (להלן – מערכת מיחזור).

(ב)נציב המים רשאי לאשר שימוש במכשיר או באבזר כאמור בתקנת משנה (א), גם אם לא הותקנה בו מערכת מיחזור, אם הוכח לו, להנחת דעתו, כי המכשיר או האבזר כאמור יעיל וחסכוני, ומאפשר רחיצת רכב אחד בכמות מים, שאינה עולה על 40 ליטרים.

לא ישתמש אדם במים זורמים מרשת המים, או במים בלחץ, לשם שטיפת משטחים מרוצפים.

(א)העובר על תקנה 3, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב)העובר על תקנות 2 או 4 דינו קנס בשיעור רבע הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

כללי המים (השימוש במים לרחיצת כלי רכב במוסכים ובתחנות שירות), התשכ״ו–1966 – בטלים.

תחילתן של תקנות 3(א) ו־5(א), תשעים ימים מיום פרסומן, אם לא דחה שר התשתיות את התחילה, בהודעה ברשומות, ב־60 ימים נוספים.