הנוסח המלא של תקנות שימור דיר עמר, 1945, ב-8 סעיפים.

תקנות אלה תיקראנה ”תקנות שימור דיר עמר, 1945“.

תקנות אלה תחולנה על הקרקעות שבתחומי הכפר דיר־עמר שבנפת ירושלים [כיום: איתנים], וכל אדם, המעוניין בכך, יכול לראות את תסריטן [צ״ל: תשריטן], המסומן במספר פ/370. בשעות העבודה הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות [במקור: במשרד מחלקת היערות] בירושלים, או במשרד הממונה על מחוז ירושלים [במקור: מושל מחוז ירושלים].

האיזור, המסומן בתסריט [צ״ל: התשריט] הנזכר בתקנה 2 ונזכר להבא כ”איזור המיוחד“, מוכרז בזה באיזור מיוחד לצרכי סעיף 2 של פקודת השטפון וחשף הקרקע (מניעה), 1941.

בזה אוסרים מרעה כל בעלי־חיים ביתיים באיזור המיוחד ומעבר כל כבשים ועזים דרך האיזור המיוחד, פרט לאורך דרך הרבים מסובא לאשוה, הצבועה צהוב בתסריט הנזכר בתקנה 2:

בתנאי כי בעלי־חיים ביתיים, השייכים לבעל או למחזיק כל־שהוא של קרקע כל־שהיא שבאיזור המיוחד, אפשר לרעותם באיזור המיוחד, אם הם סגורים בגדרות או קשורים היטב.

בזה אוסרים לכרות, לשבור, לשרוף או לסלק צמחיה כל שהיא באיזור המיוחד, בין שנזרעה או נטעה ובין שצמחה מעצמה, ולעבד קרקע כל־שהיא באיזור המיוחד, אלא־אם נתן מנהל בית־הספר של דיר עמר, הדר במקום, אישור בכתב על־כך, והוא רשאי להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד, וכן רשאי הוא להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים.

מנהל בית־הספר של דיר עמר הדר במקום, או בא־כוחו המורשה, רשאים לבצע – בתחומי האיזור המיוחד – כל עבודות הדרושות למניעת חשף ורשאים הם לקיים אותן עבודות.

מנהל בית־הספר של דיר עמר, הדר במקום, או בא־כוחו המורשה, רשאים להיכנס לכל קרקע באיזור המיוחד, כדי להוציא לפועל כל בדיקה או מדידות, הדרושים לצרכי התקנות האלה, או לבצע את כל העניינים, שעליהם נקבעו הוראות בתקנות האלה, או מקצתם.

כל אדם, העושה מעשה כל־שהוא מן המעשים שנאסרו בתקנות האלה, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – למאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות או לשני הענשים כאחד.