כללים1997הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לכללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו), התשנ״ז–1997, שידורי טלוויזיה לכבדי שמיעה.
2. שידורי טלוויזיה לכבדי שמיעה
תיקון: תשס״ד
(א)בסעיף זה, ”שידורים“ – תכניות שמשדר בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה באחת מהשפות עברית, ערבית ורוסית, שאינן בשידור חי.
(ב)שלושים וחמישה אחוזים לפחות מכלל השידורים שישודרו מדי חודש בחודשים ספטמבר 2003 עד ינואר 2004, ילוו בכתוביות.
(ג)חמישים אחוזים לפחות מכלל השידורים שישודרו בין השעות 19.00 ו־24.30, מדי חודש החל בחודש ינואר 2004, ילוו בכתוביות.
(ד)חמישים אחוזים לפחות מכלל השידורים, שישודרו מדי חודש החל בחודש פברואר 2004, ילוו בכתוביות; אין באמור בהוראה זו כדי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג).
(ה)הכתוביות בשידורים בעברית יהיו בעברית, הכתוביות בשידורים בערבית יהיו בערבית והכתוביות בשידורים ברוסית יהיו ברוסית.
(ו)מחצית לפחות מן השידורים שילוו בכתוביות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) יהיו תכניות שאינן מיועדות לילדים או לנוער.
(ז)תכנית אחת בשבוע בערוץ, שמשכה אינו פחות מחצי שעה, שהיא בעברית או מדובבת לעברית ומיועדת לילדים שאינם קוראים, תתורגם לשפת הסימנים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו), התשנ״ז–1997 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.