הנוסח המלא של תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה), תשל״ד–1974, ב-9 סעיפים.

בתקנות אלה –

”בקשה“ – בקשה להארכת תקופת הפסילה או לביטול הפסילה כאמור בסעיף 11(א) לחוק;

”משיב“ –

(1)אדם שנפסל לפי סעיף 10 לחוק מהחזיק ברשיון, אם הוגשה הבקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו;

(2)המפקח, אם הוגשה הבקשה מאת אדם שנפסל לפי סעיף 10 לחוק מהחזיק ברשיון;

”בית משפט“ – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתגורר המשיב;

”צו“ – צו על אישור הפסילה, ביטולה, קיצורה או הארכתה כאמור בסעיף 11(ב) לחוק.

בקשה תוגש למזכירות בית המשפט בחמישה עתקים ויצויינו בה שמות המבקש, המשיב והעדים ומענם וכן המסמכים שישמשו בידי המבקש לביסוס טענותיו.

לבקשה יצורפו חמישה העתקים מהצו וכן תצהיר בחמישה עתקים לאימות העובדות שעליהן מסתמך המבקש.

פקיד בית המשפט יציין על עתקי הבקשה את יום הגשתה ומועד שמיעתה ויחזיר אחד מהם למגיש הבקשה; אישור מגיש הבקשה על קבלת העותק דינו כדין אישור המבקש על קבלת הזמנה לדין.

עותק אחד של הבקשה, עם המצורפות אליה, יומצא למשיב לפחות שלושה ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הבקשה, ועותק שני יומצא לפרקליט המחוז.

לא התייצב המבקש או בא כוחו במועד שנקבע לשמיעת הבקשה, רשאי השופט לדון בבקשה ולהחליט שלא בפני המבקש או לבטל את הבקשה או לדחות את שמיעתה.

השופט הדן בבקשה רשאי לא להיזקק –

(1)לטענות פגם בבקשה או בתצהיר או בהגשתם;

(2)לטענה או לראיה שלא הוזכרו בבקשה.

תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה), תשל״ד–1974“.