סעיף 2 לתקנות הרופאים (הפעולות המותרות לפודיאטר ולפודיאטר מנתח), התשע״ח–2018, הפעולות המותרות לפודיאטר.

(א)פודיאטר רשאי לבצע, במסגרת טיפולו בכף הרגל של מטופל, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:

(1)טיפול בעור עד לעומק הרקמה התת־עורית, לרבות טיפול ביבלת ובפצע והסרת עור קשה;

(2)טיפול בציפורן ובפתולוגיות בציפורן, לרבות טיפול בעיוותים בציפורן;

(3)הוצאת ציפורן וגזירה מקצועית של ציפורן;

(4)טיפול בציפורן חודרנית ועקירתה;

(5)הטריה של כף רגל סוכרתית עד עומק הרקמה התת־עורית;

(6)התאמת מדרסים.

(ב)לשם ביצוע הפעולות כאמור בתקנת משנה (א), ולפי צורכי הטיפול, פודיאטר רשאי לבצע גם את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:

(1)הרדמה מקומית המתאימה להליך הרפואי המבוצע, עד לרמה של הרדמה עורית מקומית ובלוק בוהן;

(2)אבחון ובירור, ובכלל זה –

(א)ביצוע תרביות ולקיחה של ביופסיה לרבות בדיקה מיקולוגית;

(ב)מתן הפניה לצילום רנטגן, אולטרסאונד, מיפוי ובדיקות מעבדה ודימות, והכול בלא פרשנות או פענוח;

(3)טיפול באמצעות תכשיר בלא מרשם וכן טיפול באמצעות משחה טופיקלית לשימוש חיצוני או חומר הרדמה מקומית המנוי בתוספת הראשונה, גם אם מדובר בתכשיר מרשם.

(ג)פודיאטר רשאי, במסגרת טיפולו בכף הרגל של מטופל, להפנות מטופל לרופא או לבעל מקצוע אחר שרשאי לתת מרשם לפי סעיף 26 לפקודת הרוקחים, לצורך קבלת מרשם לתכשירים כאמור בתקנת משנה (ב)(3) תוך ציון שם התכשיר, מינון והוראות השימוש המומלצות על ידו; ההפניה תיעשה בכתב ויצורף לה עותק מהרשומה הרפואית לגבי הטיפול הרפואי שניתן למטופל על ידו; כמו כן הוא רשאי לייעץ למטופל לגבי כל תכשיר בלא מרשם.