הנוסח המלא של תקנות ועדות חקירה (התייצבות עדים לחקירה), תשכ״ד–1964, ב-9 סעיפים.

צו לכפיית התייצבות בפני ועדת חקירה למתן עדות או להגשת מסמך (להלן – צו לכפיית התייצבות) ייערך לפי הטופס שבתוספת, בתיאומים לפי הענין, וייחתם בידי יושב ראש ועדת החקירה.

מי שניתן עליו צו לכפיית התייצבות, רשאי שוטר לעצרו ולהביאו לתחנת משטרה, ומותר לבצע מעצר כאמור בכל עת ובכל מקום שדיני ישראל חלים עליו.

קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו, הממונה על תחנת המשטרה, ישחרר את הנעצר לאחר שנחתם בפניו כתב הערובה.

הערובה תהיה להבטחת התייצבותו של הנעצר בפני ועדת החקירה כפי שיידרש על ידיה.

הערובה תהיה בסכום שייקבע על ידי ועדת החקירה, ותינתן בערבות עצמית, עם או בלי ערבים, או בערבון כספי של העצור או של ערבים, הכל כפי שייקבע בצו לכפיית ההתייצבות.

שוחרר אדם בערובה כאמור, נוהגים בו, בערביו, בערובה ובערבון הכספי כפי שנוהגים בעד שנעצר ושוחרר בערובה על ידי בית משפט, בתיאומים לפי הענין, ולענין זה כל סמכות המסורה לבית משפט תהיה מסורה לועדת החקירה.

לא נקרא מי ששוחרר בערובה כאמור ליתן עדות או להגיש את המסמך תוך ששים יום מיום מתן הערובה, בטלה הערובה.

לא ניתנה הערובה משנדרש הנעצר ליתנה על ידי קצין המשטרה האמור בתקנה 3, יוחזק הנעצר במעצר אם ועדת החקירה הורתה על כך בצו לכפיית ההתייצבות, מנימוקים שפירטה בצו. קצין המשטרה יודיע מיד ליושב ראש ועדת החקירה על המעצר. לא נקרא הנעצר להעיד בפני הועדה תוך שלושה ימים מיום מעצרו, ישוחרר מן המעצר.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ועדות חקירה (התייצבות עדים לחקירה), תשכ״ד–1964“.