הנוסח המלא של תקנות שירותי הסעד (פניה למתן סעד או טיפול סוציאלי), תשכ״ח–1967, ב-8 סעיפים.

בתקנות אלה –

”פונה“ – אדם הפונה ללשכת סעד בבקשה לתת סעד או טיפול סוציאלי לו או לבני משפחתו או לאדם אחר שהוא מעונין בו;

”מנהל לשכה“ – כמשמעותו בתקנות ארגון לשכות סעד (תפקידי המנהל וועדת הסעד), תשכ״ד–1963, לרבות עובד אחר של הלשכה שמנהל הלשכה התיר לו לפעול לענין תקנות אלה כמנהל לשכה;

”בן משפחה“ – אב, אם, בן־זוג, בן, בת, אח, אחות, סב, סבתה, נכד או נכדה, ולרבות אפוטרופוס.

בקשה למתן סעד או טיפול סוציאלי תוגש למנהל הלשכה בטופס אשר אפשר להשיגו בכל לשכת סעד, או בכתב לפי הטופס האמור.

מנהל הלשכה ידאג למילוי הטפסים שאישר שר הסעד לענין מתן סעד או טיפול סוציאלי.

(א)מנהל הלשכה רשאי לדרוש מהפונה פרטים נוספים ומשלימים וכן מסמכים העשויים לסייע לו לקבוע את מצבו של הנזקק.

(ב)הפונה ימסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או ימסרם בעל פה בפני מנהל הלשכה ויאשרם בחתימת ידו.

מנהל הלשכה רשאי לדרוש מנזקק שימסור אחת לשנה פרטים בנוגע להכנסותיו.

(א)הוגשה בקשה שלא כאמור בתקנה 2 או לא נמסרו פרטים כאמור בתקנה 4, רשאי מנהל הלשכה לדחות את בקשת הפונה, או לא לטפל בה כל עוד לא נמסרו הפרטים שדרש.

(ב)לא מסר נזקק פרטים כנדרש בתקנה 5 רשאי מנהל הלשכה להפסיק את מתן הסעד.

אדם שעשה אחד מאלה:

(1)העלים ביודעין פרטים שהוא נדרש למסרם לפי תקנות אלה;

(2)חתם על טופס כאמור בתקנות אלה ביודעו כי עובדות הכלולות בו הן כוזבות ויש להן חשיבות למתן סעד או טיפול סוציאלי;

(3)עשה קנוניה עם אדם אחר בקשר למתן סעד או הגדלתו או בקשר למתן טיפול סוציאלי,

דינו – מאסר ששה חדשים או קנס בשיעור הנקוב בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירותי הסעד (פניה למתן סעד או טיפול סוציאלי), תשכ״ח–1967“.