סעיף 3 לתקנות הנהיגה הספורטיבית (הוראות בדבר עיסוק כמדריך ומאמן), התש״ע–2010, סייגים ותנאים להדרכה.

(א)לא תינתן לאדם תעודת הסמכה להדריך ולאמן בנהיגה ספורטיבית, ולא ידריך אדם או יאמן, למעט הדרכה עיונית, אם הוא פסול, לפי החלטת בית המשפט, מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה פסל את רישיון הנהיגה, רשאי להורות כי בנסיבות המיוחדות שיפורטו בהחלטתו, הפסילה לא תחול לגבי הדרכה או אימון בכלי תחרותי.

(ב)לא תינתן לאדם תעודת הסמכה להדריך ולאמן בנהיגה ספורטיבית, ולא ידריך אדם או יאמן אם הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, נסיבותיה או מהותה הוא פסול לדעת בית המשפט או לדעת הרשות המוסמכת מלאמן או להדריך.

(ג)לא תינתן לאדם תעודת הסמכה להדריך ולאמן, ולא ידריך אדם או יאמן, אלא בכלי תחרותי מאותו סוג של הרכב המנועי שיש לו עליו רישיון נהיגה לפי פקודת התעבורה, באותה דרגה לפחות, במשך שלוש שנים לפחות.

(ד)לא תינתן לאדם תעודת הסמכה להדריך ולאמן, ולא ידריך אדם או יאמן, בכלי תחרותי מסוג קארט, כמשמעותו בתקנה 2 של תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התש״ע–2010 (להלן – תקנות רישיון כלי תחרותי) אלא אם כן הוא –

(1)בן 17 לפחות;

(2)בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בנהיגת קארט, על פי אישור ההתאחדות הנוגעת בדבר או יש בידו רישיון נהיגה ברכב נוסעים פרטי במשך שלוש שנים לפחות.