הנוסח המלא של תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה), תשל״ו–1975, ב-6 סעיפים.

חובת נותן עבודה כאמור בסעיף 33א(א) לחוק תחול לגבי עובד שהועסק במקום עבודתו לפחות ששה חודשים רצופים בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישה.

עובד ייחשב ככשיר להמשיך בעבודה אחרי הגיעו לגיל הפרישה אלא אם ועדת תעסוקה קבעה כי הוא איננו כשיר.

לא תחליט ועדת תעסוקה על אי־כשירות עובד כאמור בתקנה 2 אלא באחד מאלה:

(1)העובד אשם בהתנהגות רעה חמורה הפוגעת במקום עבודתו, בנותן העבודה או בשמם הטוב;

(2)העובד הפסיק מרצונו הטוב את עבודתו ונותן העבודה לא חייב אותו לפרוש מעבודתו;

(3)העובד נמצא בלתי כשיר להמשיך בעבודתו הקודמת או בכל התעסקות אחרת באותו מקום עבודה מחמת מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי.

ועדת תעסוקה רשאית, בכפוף לאמור בתקנה 2, לקבוע כי עובד כשיר לעסוק בהתעסקות אחרת באותו מקום עבודה, ובלבד שיש אפשרות מעשית להעסקתו.

נותן עבודה המפטר עובד או מחייבו לפרוש מעבודתו בניגוד להוראות תקנות אלה, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס 500 לירות.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה), תשל״ו–1975“.