סעיף 11 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש״ל–1969, התאמת מבחנים.

(א)נפגם נכה בפגימה מוכרת שהינה פגימה שאינה נקובה בתוספת, וכתוצאה ממנה לקה כושר פעולתו בין גופנית ובין שכלית במידה מסויימת, ויש בתוספת פגימה שממנה נובע אך ורק ליקוי בכושר אותה פעולה באותה מידה או במידה קרובה לה, תיקבע לגבי אותו נכה בשביל אותה פגימה דרגת נכות כדרגת נכות שנקבעה בתוספת לגבי אותה פגימה.

(ב)נפגם נכה בפגימה מוכרת וכתוצאה ממנה לקה כושר פעולתו, בין גופנית ובין שכלית, במידה מסויימת ואין למצוא בתוספת מבחן נקוב שיחול על הנכה הואיל ולא פורש מבחן מיוחד לאותה פגימה, אולם יש בתוספת מבחן לפגימה אחרת שממנה נובע ליקוי בכושר אותה פעולה באותה מידה או במידה קרובה לה, תיקבע לגבי אותו נכה בשביל אותה פגימה דרגת נכות כדרגת נכות שנקבעה בתוספת לגבי אותו מבחן.

(ג)נפגם נכה בפגימה מוכרת ואין למצוא בתוספת מבחן שיחול על הנכה הואיל ולא פורש מבחן מיוחד לאותה פגימה, וכן אין להתאים לגבי אותו נכה מבחן כאמור בתקנת משנה (ב), אולם המצב של הפגימה החל על הנכה הוא בין שני מצבים שתוארו במבחנים שפורשו בתוספת לגבי אותה פגימה שבהם נקבעו דרגות נכות שונות, תקבע הוועדה הרפואית דרגת נכות באחוזים בין שני המצבים כאמור.

(ד)נפגם נכה בפגימה מוכרת ואין למצוא בתוספת מבחן שיחול על הנכה הואיל ולא פורש מבחן מיוחד לאותה פגימה, וכן אין להתאים לגבי אותו נכה מבחן כאמור בתקנת משנה (ב), אולם המצב של הפגימה החל על הנכה הוא פחות חמור ממצב שפורש בתוספת כמבחן מיוחד אשר לגביו נקבעה דרגת הנכות הקטנה ביותר בהשוואה לדרגות הנכות שנקבעו לכל יתר המבחנים שפורשו בתוספת לגבי אותה פגימה, תיקבע לגבי אותו נכה בשביל אותה פגימה דרגת נכות של 0%.

(ה)נפגם נכה בפגימה מוכרת שהיא פגימה שאינה נקובה בתוספת, ואין להתאים לה מבחן כאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), תיקבע לגבי אותו נכה בשביל אותה פגימה דרגת נכות של 0%, אולם מותר לקבוע לפגימה האמורה דרגת נכות אחרת, למעט אם היא פגימה כמפורט בתוספת שנקבע לצידה שאינה נכות.