סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), תשכ״ח–1968, מתן רשיון.

(א)המפקח רשאי לתת רשיון או לחדשו, לסרב לתתו או לחדשו, להתנות בו תנאים ככל שיראה לנכון, לרבות תנאים בכל ענין מענינים אלה:

(1)מקומם של תחנות ההפעלה של הרכבל, לרבות תחנות מוצא ויעד ותחנות ביניים;

(2)הציוד שבו יופעל הרכבל;

(3)סדרי הבטיחות של ההפעלה ותנאי הבטיחות של הציוד;

(4)תנאי ההסעה וההובלה והוראות בענין אחריותו של בעל הרשיון כלפי נוסעים וטובין;

(5)סידורים למכירת כרטיסים, לרבות מכירתם על ידי כרטיסנים;

(6)תכיפות הנסיעות וזמניהן, החזקת לוחות הזמנים והצגתם;

(7)שלטים במנהרה, בכניסה וביציאה ממנה, ובכל תחנת מוצא, יעד וביניים;

(8)שלטים בקרונות הרכבל ועליהם;

(9)מספר הנוסעים שמותר להסיע בכל קרון;

(10)מספר מקומות הישיבה בכל קרון;

(11)מספר הנוסעים בעמידה שיורשו בכל קרון;

(12)יציאות וכניסות למנהרה ולכל מקום איסוף והורדה של נוסעים;

(13)אמצעים לכיבוי אש ולעזרה ראשונה;

(14)אמצעי ממלט בשעת חירום;

(15)שכר ההסעה וההובלה;

(16)תנאי הפיקוח על הקמת רכבל והפעלתו;

(17)כל תנאי אחר שהמפקח ימצא לנחוץ להקמת רכבל והפעלתו.

(ב)המפקח רשאי לסרב לתת רשיון, אם מקום הרכבל, או ציודו או תנאי הבטיחות בו אינם מתאימים לדעתו לתכניות שהוגשו או אינם מתאימים להפעלה במקום שצויין בבקשה.