סעיף 245 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית.

(א)הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא –

(1)בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה;

(2)באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד׳ בלוח א׳1, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה;

(א)נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;

(ב)היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;

(ג)קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט׳, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי סעיף 244(א) ו־(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי סעיף 244(א); ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.

פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971.

(ב1)לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי פרק ט׳ בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.

(ב2)(בוטל).

(ג)לענין סעיף זה –

”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;

”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור בלוח ט׳1 בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה:

(1)ההכנסות החודשיות שחושבו לפי לוח ט׳1 באותה שנת מס;

(2)ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי לוח ט׳1 כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.