סעיף 378א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ביטוח עובד זר המועסק באזור.

(א)הוראות פרקים ג׳, ה׳ ו־ח׳ יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.

(ב)בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335 והוראות סעיף 340(ג).

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;

(2)הוראות סעיף 80(1) לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:

(א)תאונת העבודה כאמור בסעיף 80(1) אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;

(ב)תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.

(ד)בסעיף זה –

”עובד זר“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;

”רכב מנועי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש];

”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם בסעיף 378.