סעיף 12 לחוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954, צו־הפסק וצו בטיחות.

(א)נוכח מפקח, אגב עריכת ביקורת כאמור בסעיף 11, כי בחומר נפץ פלוני, נוהגים ייצור או תהליך עבודה אחר, או החסנה או הובלה, שהן, לדעתו, בניגוד להוראה מההוראות לפי חוק זה, או שיש בהן, לדעתו, סכנה תכופה לחיי אדם, רשאי המפקח:

(1)לצוות, בצו חתום בידו, להפסיק אותם ייצור, תהליך עבודה, החסנה או הובלה עד שהמעוות יתוקן להנחת דעתו של המפקח; צו כזה ייקרא ”צו־הפסק“;

(2)לחייב את מפעל חומרי הנפץ שבו בוצעה פעולה כאמור ברישה, בצו חתום בידו, לנקוט אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה, בתוך תקופה שיקבע בצו; צו כזה ייקרא ”צו בטיחות“.

(א1)צו לפי סעיף זה יומצא למחזיק במפעל במסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, עם אישור מסירה שניתן באמצעי אלקטרוני, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; טעות בנקיבת שמו של המחזיק במפעל לא תפגע בחוקיות צו שהומצא לפי סעיף קטן זה.

(א2)ניתן לגבי מפעל חומרי נפץ צו־הפסק או צו בטיחות, לרבות צו להארכת תוקפו של צו כאמור, רשאי המחזיק במפעל לטעון את טענותיו בעניין הצו לפני המפקח לא יאוחר מ־14 ימים ממועד נתינתו, אולם אין באמור כדי לעכב את ביצוע הצו, אלא אם כן המפקח הורה על כך; שוכנע המפקח כי המפעל עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות, יבטל את הצו.

(ב)נתן מפקח צו־הפסק או צו בטיחות ולא בוצע הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, רשאי המפקח לאחוז בכל האמצעים הדרושים לביצוע הצו, או לכפיית ביצועו.

(ג)מתן צו־הפסק או צו בטיחות וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית לכל עבירה על הוראה מהוראותיו של חוק זה.