סעיף 25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958, כללים ותנאים לרשיון.

(א)המועצה תיתן רשיון כאמור בסעיף 25ג למוסד (להלן – מוסד בישראל) שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ אחרת (להלן – מוסד־האם).

(ב)שלוחה או סניף של מוסד־אם הוא מוסד שנתקיימו בו, להנחת דעתה של המועצה, כל אלה:

(1)המוסד בישראל נסמך על מוסדותיו האקדמיים של מוסד־האם ואינו מקיים ועדת מינויים משלו או מוסדות אקדמיים הקובעים מדיניות ותכנית לימודים;

(2)מוסד־האם מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל בארץ שבה הוא פועל (להלן – ארץ־האם), ומוסמך על פי הדין האמור להעניק תארים אקדמיים ובכללם את התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל;

(3)המועצה הכירה בהליך מסוים של הסמכה להעניק תארים אקדמיים, המתקיים בארץ־האם ובגוף המסמיך את מוסד־האם;

(4)הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל מוכרים על ידי מוסד־האם, בהתאם לדין החל בארץ־האם, ומצויים תחת פיקוחו של מוסד־האם;

(5)כל הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל זהים, או שונים רק במקצת, מן הלימודים המתקיימים באותו תחום במוסד־האם בארץ־האם;

(6)המוסד בישראל מקיים את לימודיו על ידי מרצים שהם –

(א)כולם בעלי מינוי אקדמי כמוסד־האם;

(ב)לפחות 20% מהם, משרתם העיקרית היא במוסד האמור, או שהם מרצים בו באופן קבוע כמשך תקופה שלא תפחת מארבע שנים;

(7)תכנית הלימודים במוסד בישראל, בהיקף של 30% לפחות, מתקיימת על ידי מרצים שמשרתם העיקרית במוסד־האם;

(8) (א)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה, או שווה־ערך, לתואר אקדמי ראשון מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן – תואר ראשון), לא יפחתו היקף הלימודים לתואר ומשך הלימודים, או יפחתו רק במקצת, מהיקף הלימודים ומשך הלימודים לתואר האקדמי הראשון המוכר האמור הנהוגים בישראל, ובלבד שלא יפחתו משישה סימסטרים אקדמיים מלאים הנהוגים בישראל;

(ב)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה או שווה־ערך לתואר אקדמי שני מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן – תואר שני), לא יפחת היקף הלימודים לתואר, או יפחת רק במקצת, מהיקף הלימודים לתואר האקדמי השני המוכר הנהוג בישראל;

(ג)לענין פסקה זו, ”היקף הלימודים“ ו”משך הלימודים“ – בין אם הלימודים האקדמיים נערכים כולם במוסד בישראל או במוסד בישראל ובמוסד־האם במצטבר;

(ד)על אף האמור בפסקה זו לענין היקף הלימודים ומשך הלימודים, רשאית המועצה, במליאתה, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים והוראות לגבי הכרה בלימודים על־תיכוניים קודמים;

(9) (א)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר ראשון, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות־ערך, ואולם רשאי המוסד בישראל, בהתאם לכללי המועצה הקבועים לגבי מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לפטור תלמידים מדרישה זו;

(ב)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר שני, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תואר אקדמי ראשון;

(10)התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל מוכר על פי הדין החל בארץ־האם וזהה, לכל דבר וענין, לתואר המוענק על ידי מוסד־האם לבוגריו באותה תכנית לימודים בארץ־האם;

(11)המוסד בישראל אינו מקיים תכנית לימודים לתואר שלישי ואינו מעניק או מבטיח כי יוענק תואר שלישי, אלא אם כן הוכר לענין זה כמוסד להשכלה גבוהה לפי סעיף 9;

(12)מוסד־האם מתחייב לראות בבוגרי המוסד בישראל כשירים ללימודים מתקדמים על פי אותם תנאים החלים על בוגרי מוסד־האם, ולקבל את תלמידי המוסד בישראל, אם זה פסק מלפעול, להמשך לימודי התואר שלקראתו למדו בישראל;

(13)המוסד בישראל מקיים את הלימודים במקום הולם בעל תנאים מתאימים, לרבות אמצעים הנדרשים להבטחת רמת לימודים נאותה.