סעיף 36 לחוק העתיקות, תשל״ח–1978, סמכויות ועדת הערר.

(א)הרואה עצמו נפגע מההחלטות המפורטות להלן, רשאי לערור עליהן לפני ועדת הערר, בלי שהגשת הערר תבטל את תקפה של ההחלטה; ואלה הן:

(1)קביעת גבולות השטח כאמור בסעיף 2(א);

(2)דרישה חוזרת למסירת עתיקה לפי סעיף 5;

(3)סירוב לתת רשיון חפירה, ביטולו, התלייתו או התנייתו;

(4)סירוב לתת רשיון למסחר בעתיקות, ביטולו או התלייתו;

(5)סירוב לתת היתר לפי סעיף 22(ב);

(6)הודעה שעתיקה פלונית היא בעלת ערך לאומי;

(7)הודעה לאספן או לאדם אחר כי עתיקה שבידיו היא עתיקה מיוחדת;

(8)הודעה בדבר היותה או אי־היותה של עתיקה חלק בלתי נפרד ממערכת עתיקות;

(8א)סירוב לתת אישור לפי סעיף 25א;

(9)סירוב לתת אישור לפי סעיף 29.

(ב)ועדת ערר רשאית לקבל ערר, לדחותו או להחליט כל החלטה אחרת.

(ג)לוועדת ערר יהיו כל הסמכויות המוקנות לוועדת חקירה כמשמעותה בחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.