סעיף 6 לחוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ״ד–1964, חוקי עזר.

(א)רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים, בנהר, באגם או בבריכת שחיה ובכללן הוראות בענינים הבאים, הכל במידה שלא נקבעו להם הוראות בחוק זה או בצו על פיו:

(1)סדרי הבטיחות במקום הרחצה, לרבות הנסיבות בהן תהיה הרחצה בו אסורה או מוגבלת;

(2)הבטחת הנקיון;

(3)שמירת הסדר בין המתרחצים, הן במים והן מחוצה להם;

(4)ייעוד מקומות או זמנים לרחצה בלעדית של גברים, נשים או טף;

(5)הסדרת משחקי ספורט המים, התעמלות בקבוצות, משחקים קבוצתיים ומשחקים בכדור;

(6)הסדרת השיט במקום הרחצה למניעת הפרעות לרחצה;

(7)איסורה או הגבלתה של כניסת בעלי חיים למקום רחצה;

(8)הסדרת השימוש במלתחות, מקלחות ובתי שימוש;

(9)סדרי ההתפשטות וההתלבשות במקום רחצה;

(10)קביעת דמי כניסה למקום רחצה שאיננו בריכת שחיה בעד השירותים הניתנים בו, אולם נוכחותו של מציל, נקיון, בתי שימוש והספקת מים לשתיה לא ייחשבו כשירותים לענין פסקה זו.

(ב)רשות מקומית שבתחומה מקום רחצה מוכרז בחוף הים, תהא חייבת לקבוע הוראות לענין האמור בסעיף קטן (א)(4) לגבי אותו מקום רחצה, ובלבד שבאה על כך בקשה –

(1)ברשות מקומית שמספר חברי המועצה בה הוא פחות מ־17 – מטעם אחד מחברי המועצה;

(2)ברשות מקומית שמספר חברי המועצה בה הוא 17 לפחות – מטעם שניים מחברי המועצה.

פורסם חוק עזר לאיגוד ערים כנרת (הסדרת הרחצה בכנרת), התשע״ד–2014.