בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.5%

בנק ישראל הוריד ביום שני, 6 ביולי 2026, את הריבית ל-3.5 אחוזים, ירידה של רביע נקודת אחוז מ-3.75 אחוזים. את ההחלטה קיבלה הוועדה המונטרית של הבנק, וגוף זה מסר כי זה הרבעון השני ברצף שבו הופחתה הריבית.

בהנמקה הצביעה הוועדה על שלושה דברים. האינפלציה במאי נשארה יציבה סביב מרכז תחום היעד של הבנק. פרמיית הסיכון של ישראל (התשואה העודפת שדורשים משקיעים בינלאומיים כדי להלוות למדינה) חזרה לרמה דומה לזו שלפני אוקטובר 2023. והאינדיקטורים השוטפים הראו שהפעילות עדיין מתאוששת מהצניחה החדה שנרשמה עם פתיחת מבצע "אריה שואג", שההודעה תיארה כעימות הצבאי עם איראן במרץ ובאפריל. בתקופה הנסקרת, הוסיף הבנק, השקל נחלש בתנודתיות גבוהה.

מה רביע אחוז מזיז בפועל

חלק גדול מההלוואות של משקי בית ושל עסקים בישראל צמוד לריבית בנק ישראל, ולכן מהלך בסדר גודל כזה מגיע ישירות לעלות המשכנתאות והאשראי. תפקידו המרכזי של הבנק הוא יציבות מחירים, והוא נמדד מול תחום יעד שגבולו העליון הוא אינפלציה של 3 אחוזים בשנה. גלובס, שדיווח על אותה החלטה, מסר כי הוועדה פעלה על רקע אינפלציה נמוכה בהרבה מאותה תקרה, פרמיית סיכון יורדת והרפיה במתיחות הגאופוליטית העולמית אחרי מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן שהוריד את מחירי האנרגיה.

המבצע שקטע את ההתאוששות

"אריה שואג" הוא השם הישראלי למערכה נגד איראן, שהמכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב כינה אותה המלחמה הרחבה ביותר במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ השנייה, והראשונה שבה לחמה ישראל כשותפה פעילה בקואליציה בהובלת ארצות הברית. בהערכה שפורסמה במאי 2026 ציין המכון כי סגירת מיצר הורמוז בידי איראן במהלך הלחימה שיבשה משלוחי נפט ומזון בעולם, סוג של זעזוע חיצוני שמופיע במדד האינפלציה הישראלי כמה חודשים אחר כך.

מטבע שנמשך לשני כיוונים

התנהגות השקל היא אחד המאפיינים המוזרים יותר של הכלכלה הישראלית בזמן מלחמה. בינואר 2026 דיווח "טיימס אוף ישראל" שהמטבע נסחר בשיא של ארבע שנים מול הדולר, אחרי התחזקות של 6 אחוזים במחצית השנייה של 2025, וייחס את המהלך לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל ולזרימת דולרים מענף הטכנולוגיה. יצואנים אמרו לעיתון שהשקל החזק לוחץ עליהם יותר מהלחימה ביוני. שקל זול יותר, מהסוג שתיארה ההודעה של יולי, פועל בכיוון ההפוך: טוב ליצואנים, רע למחירי הסחורות המיובאות.

למה הריבית חשובה לחשבונות של המדינה

כסף זול יותר גם מקל על נשיאת החוב של המדינה. החוב הציבורי של ישראל הגיע ל-68.6 אחוזים מהתוצר ב-2025, לעומת 67.7 אחוזים שנה קודם לכן, כך דיווחה רויטרס בינואר 2026, ובמשרד האוצר ייחסו את העלייה להוצאות המלחמה. מודי'ס העלתה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה ב-1 בפברואר 2026 והשאירה את הדירוג על Baa1, לפי "טיימס אוף ישראל", ומסרה שהיא מעריכה שהחוב הממשלתי יתייצב סביב 68 אחוזים מהתוצר.

מה ההודעה לא אמרה

הפרסום אינו כולל פירוט של אופן ההצבעה של חברי הוועדה, אינו כולל תחזית אינפלציה או צמיחה מעודכנת ואינו נותן כל רמז אם צפויות הפחתות נוספות. הוא גם אינו מכמת את השינוי בשער השקל. התיאור של מטבע נחלש אינו מתיישב בקלות עם ההתחזקות שתועדה בדיווחי העיתונות הישראלית מתחילת השנה, והחומר שנמסר אינו מסביר את הפער ואינו מציין לאילו שבועות מתייחסת "התקופה הנסקרת".