אח ואחות נחקרים בחשד להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 55 מיליון שקל

אח ואחות נחקרים בחשד לניהול רשת של חברות קש שהוקמו כדי להוציא ולהפיץ חשבוניות מס פיקטיביות, כך מסרה רשות המסים בהודעה שפורסמה באתר הממשלתי. לפי רשות המסים, החשבוניות תיעדו עסקאות שמעולם לא בוצעו והועברו לחברות כדי שיוכלו להקטין את תשלומי המס או להימנע מהם.

בהודעה נמסר כי החשוד המרכזי הוא David Dosten, שנעצר ביום ראשון האחרון בחקירה שמנהלת יחידת חקירות מכס ומע"מ במחוז תל אביב והמרכז. בית משפט השלום בראשון לציון הורה על שחרורו בתנאים מגבילים ביום פרסום ההודעה. גם אחותו, רינת להב, נעצרה ושוחררה בתנאים מגבילים. היא חשודה בכך שסייעה לאחיה להפיץ את החשבוניות באמצעות חברות הרשומות על שמה. רשות המסים העמידה את היקף החשבוניות שהרשת הפיצה לכאורה על כ-55 מיליון שקל ומסרה כי החקירה נמשכת.

מה כוללת פרשת חשבוניות פיקטיביות

בישראל נגבה מס ערך מוסף, מע"מ, שעסקים גובים על מכירות ומשלמים על רכישות. עוסק מורשה מקזז את המס ששילם לספקים מול המס שגבה מלקוחות, ומעביר את ההפרש למדינה. המנגנון כולו נשען על החשבונית: המסמך הוא ההוכחה שהרכישה בוצעה ושהמס שולם עליה.

חשבונית פיקטיבית, המכונה בשפת האכיפה גם חשבונית מזויפת, היא מסמך המתעד עסקה שלא התרחשה. חברה שרוכשת נייר כזה יכולה לדרוש זיכוי שאינו מגיע לה, וגם לנפח את ההוצאות הרשומות שלה כדי להקטין את הרווח המדווח. מכיוון שהחשבונית חייבת לבוא ממקור כלשהו, מנגנונים מסוג זה נשענים בדרך כלל על חברות שקיימות על הנייר בלבד ואינן סוחרות בדבר. הודעת רשות המסים מתארת בדיוק את המבנה הזה, ולפיה לחברות הקש לא היה כל תפקיד מלבד הוצאה, הפצה וקיזוז של החשבוניות.

מי חקר את הפרשה

רשות המסים, הכפופה למשרד האוצר, מנהלת את מס הכנסה, המע"מ, המכס ומיסוי המקרקעין. היא אינה גוף גבייה בלבד: היא מפעילה יחידות חקירה פליליות עם סמכויות מעצר והגשת תיקים לבית המשפט, בעבודה מול התביעה. היחידה שצוינה בפרשה זו אחראית על חקירות מכס ומע"מ במחוז תל אביב והמרכז, האזור המסחרי הצפוף ביותר במדינה.

ראשון לציון, שבה יושב בית המשפט, היא עיר במישור החוף המרכזי מדרום לתל אביב ואחת הרשויות המקומיות הגדולות בישראל. בית משפט השלום בעיר הוא הערכאה הראשונה באזור, והרמה שבה מתקבלות בדרך כלל החלטות מעצר ושחרור מסוג זה.

מה משמעות שחרור בתנאים מגבילים

לפי סדר הדין הפלילי בישראל, חשוד יכול להיות מוחזק במעצר בזמן שהחקירה נמשכת, או להשתחרר בתנאים שקובע שופט. התנאים כוללים בדרך כלל ערובה או ערבות כספית, הגבלות על מגע עם מעורבים אחרים בתיק והגבלות תנועה. בהודעת רשות המסים נמסר כי שני החשודים שוחררו בתנאים כאלה, אך לא פורט מהם.

השחרור בשלב הזה אינו סוף הפרשה. רשות המסים מסרה כי החקירה נמשכת, כלומר לא הוכרע אם יוגש כתב אישום. שניהם חשודים, ולא דווח על ממצאי אשמה.

מדוע הרשויות מפרסמות תיקים כאלה

רשות המסים פרסמה את ההודעה תחת הכותרות של מס ערך מוסף ושל אכיפה והרתעה. פרסום מעצרים בתיקי חשבוניות הוא חלק שגרתי מאכיפת המס בישראל: ערך ההרתעה נשען על כך שבעלי עסקים יבינו שגם רוכשי החשבוניות הפיקטיביות, ולא רק מוכריהן, חשופים לחקירה פלילית. ההודעה בפרשה זו מתמקדת בספקי החשבוניות לכאורה ואינה נוקבת בשמות החברות שקיבלו אותן.

מה ההודעה אינה אומרת

קיימת גרסה פומבית אחת בלבד לפרשה, זו של רשות המסים, והיא קצרה. לא נכתב בכמה חברות קש השתמשה הרשת לכאורה, באיזו תקופה הוצאו החשבוניות, וכיצד הגיע החשד לידיעת החוקרים. גם לא נכתב כמה מס אבד לדעת המדינה, נתון שאינו זהה לערך הנקוב של החשבוניות.

ההודעה אינה מציינת גילים, כתובות או עיסוקים של החשודים, אינה מזהה את העסקים שרכשו לכאורה את החשבוניות ואינה מבהירה אם מי מהם נחקר בעצמו. לא נכללה תגובה של החשודים או של עורכי דינם, ורשות המסים אינה מציינת מתי צפויה הכרעה בשאלת האישומים. הרשות מציינת בעמוד גם כי במקרה של סתירה בין המידע המפורסם לבין החוק, הוראות החוק הן הקובעות.